צרור המור על התורה · דברים · פרק 21 · פסוק 9

ואמר ואתה תבער הדם הנקי. כפי דעת רבותינו ז"ל שאם נמצא ההורג אח"כ. אין לחוס עליו וראוי להורגו. ולפי שזה היה ראוי שיאמר ואתה תבער דם החייב. איך אמר דם הנקי. אבל לפי הפירוש שפירשתי למעלה שחוזר לדם ההרוג. יתישב יפה. ואולי יאמר ואתה תבער הדם הנקי. לרמוז שיש כח לב"ד לעשות דבר שלא מן התורה. ולא לעבור על ד"ת אלא לעשות סייג לתורה למיגדר מילתא לפי צורך השעה. והענין הזה הוא כך. שידוע שמן התורה אין להרוג לשום אדם אלא בעדים והתראה. כאומרו על פי שני עדים יומת המת לא יומת על פי עד אחד. אבל אם ראו ב"ד להרגו על פי עד אחד. או על פי אמתלאות מוכיחות. לפי שהעם פרוצים ברציחה וכן בניאוף או בשאר דברים. יכולים ב"ד לעשותו. וזה שאמר רבי אליעזר בסנהדרין שמעתי שב"ד מכין ועונשים שלא מן התורה וכו'. ומעשה באחד שרכב על סוס בשבת והביאוהו לב"ד וסקלוהו. לא מפני שראוי היה לכך. אלא מפני שהשעה צריכה לכך. וא"ת מנין להם לב"ד לעשות זה ולעקור התורה. לזה י"ל שיש להם סמך מן התורה ממה שאמר בכאן ואתה תבער הדם הנקי. כי דם החייב היל"ל. אבל אמר דם הנקי. להורות שיש להם כח לבער דם הנקי שמן התורה הוא נקי. אלא שראו הם להורגו כפי הזמן וכפי המקום לפי צורך השעה. באופן שלא עשו דבר אלא על פי התורה. והתורה נתנה להם רשות כאומרו ואתה תבער הדם הנקי מקרבך. ובזה תעשה הישר בעיני ה'. כי זהו משפטים ישרים ותורות אמת: