קריאה במקור

צרור המור על התורה · שמות · פרק 13 · פסוק 21

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ואמר וה' הולך לפניהם יומם. להורות שאע"פ שלמעלה אמר ולא נחם אלהים. והזכיר ג' פעמים אלהים שהוא מדת הדין. זה היה כנגד מצרים להפרע מהם מג' דברים שעשו לישראל. בממונם בגופם ובנפשם כמו שכתבנו למעלה. ולזה הוצרך כאן ג' פעמים אלהים שהוא מדת הדין. זה היה כנגד מצרים להפרע מהם מג' דברים כנגדם. אבל לישראל וה' הולך לפניהם יומם במדת רחמים. אח"כ אמר וישובו ויחנו. כדי להטעות למצרים ולהפרע מהם בים. כמו שהשליכו בניהם ליאור ושילקו בגופם ובממונם. ולכן אמר לפני בעל צפון שנשאר מכל אלהי מצרים. ובו קשרו לישראל שלא יוכלו לצאת. וזהו משגיא לגוים ויאבדם. וכן הביאו במדרש הנעלם שהיה מקום אחד שהיו הולכים שם עורים ופסחים והיו מתרפאים. ויהודי אחד היה לו בן א' נכה רגלים והוליכו לשם בין העורים. ובחצי הלילה ראה שד אחד שהיה מביא בידו פך של שמן ומשים עליהם ומתרפאים. וכשהגיע לבנו לא משחו. א"ל אביו למה לא תעשה כזה לבני. והשיב לו לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא מה היוצר סותר ובונה. כן הקב"ה סותר ובונה מוחץ ורופא. ואלו הרשעים אינם חלק ה'. וזהו כדי לאבדם. ואיני עושה להם רפואה אלא שהגיע זמנם להתרפאות. כד"א וחלאים רעים ונאמנים. מאי ונאמנים שהם נאמנים עד הזמן שנצטוו להשלים שליחותם. ולכן בכאן להטעות את פרעה שאמר נבוכים הם בארץ. כי בעל צפון אסרם וקשרם בענין שלא יוכלו לצאת. צוה להם וישובו ויחנו לפני פי החירות:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Tzeror Hamor, Warsaw, 1879
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036048

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 08ffe44a9ee25f20140b59038ac0ff0329bcd099b4b6835d1d14de4640bd1e39