צרור המור על התורה · שמות · פרק 18 · פסוק 2

והזכיר שלקח את צפורה ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם. ואע"פ שזכירת השמות מיותר בכאן וסבתם ג"כ. אולי הטעם בזה להודיענו שם השני שבשעת מילתו לא הזכיר שמו. לכן אמר ושם האחד אליעזר וגו'. והרצון אצלי כמו שרמזתי למעלה כי אלו השמות היו רמז לגאולת ישראל. וכמו שאמרו מה שאירע לאבות סימן לבנים. ולכן אמר משה כמו שאני הייתי גר בארץ נכריה. והש"י הפרני בארץ עניי והצילני מחרב פרעה. כן עתיד הש"י לעשות לישראל שהם גרים בארץ מצרים. להוציאם משם ולהצילם מתחת יד פרעה. ולכן יתרו שידע זה הסוד ושמע כי הוציא ה' את ישראל ממצרים. אמר עכשיו עת ראוי להוליך האשה והבנים. אחר שהם היו סימן הגאולה ונתקיימה. וזהו אשר שם האחד גרשם. ושם האחד אליעזר וכן יציל לבניו. וזהו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד פרעה. ואמר ושם האחד אליעזר. והיה ראוי שיאמר ושם השני. וכתב הגאון כי הטעם בזה לפי שאליעזר הוא רומז לשמו של הקב"ה שנקרא אחד שנאמר הלא אל אחד בראנו. לכן לא רצה להזכיר בו שני. כי הוא אחד ואין שני. ולכן עם שונים אל יתערב. וסיפר שיצא משה לקראתו לכבדו. לפי שהיה חכם ובא לחסות תחת כנפי השכינה. ולכן ויספר משה לחותנו. למשוך את לבו כמו שעושים לגרים. ולכן אמר עתה ידעתי מה שלא ידעתי עד היום כי גדול ה'. בהיותו מודד מדה כנגד מדה. וזהו כי בדבר אשר זדו בו נענשו ובזה ניכר גודלו ומשפטו. ולכן ראוי לתת לו הודאה על הדין שעשה בהם במדת אלהים. וזהו ויקח יתרו עולה וזבחים לאלהים. הוא שם ה' שעשה משפט בהם במדת אלהים. אבל לשם אלהים לא הקריב עולה וזבחים. כאמרם בסדר קדשים תניא א"ר שמעון בן פזי בא וראה מה כתיב בפרשת הקרבנות. שלא נאמר בהם לא אל ולא אלהים אלא לה'. שלא ליתן פתחון פה לבעל דין לחלוק. ואמר עולה לכפר על הרהור הלב שהרהר קודם הידיעה. וזבחים. זבחי שלמים לעשות שלום עם השם. ורבותינו אמרו עולה וזבחים לאלהים ראשי תיבות עול. להורות שקבל עליו עול תורה ועול מצות ועול מלכות שמים. ונכנס במסורת הברית והמילה וטבילה והרצאת דמים. וזה חשוב ככל הקרבנות כמו שכתבו במדרש הנעלם מזבח אדמה תעשה לי. זהו מי שמכניס בנו לברית מילה. ואמר אדמה. לפי שראוי שיתן המילה בכלי של עפר שנקרא מזבח אדמה. וזה חשוב עליו ככל הקרבנות. וזהו וזבחת עליו את עולותיך. וכן בכאן כתב עולה וזבחים לאלהים. ואולי נאמר כי לכן סמך מיד וישב משה לשפוט את העם. להורות כי עצת יתרו שנתן על המשפט חשובה מכל הזבחים. כדכתיב עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח: