צרור המור על התורה · שמות · פרק 18 · פסוק 1

וישמע יתרו סמך זאת הפרשה לפרשת עמלק. להודיענו הטוב הגדול שעשה עמנו יתרו. הפך ממה שעשה עמלק. כי עמלק רצה לעכב לישראל שלא יעלו לארץ ולא יבנו בית המקדש כמו שכתבתי למעלה. ויתרו יסד בנין ירושלם ויסודותיה. כי בירושלם כתיב ציון במשפט תפדה. והיא נקראת כסא ה'. כי שמה ישבו כסאות הסנהדרין למשפט וכסאות לבית דוד. והמשפט הוא סבת קיום הארץ. כדכתיב מלך במשפט יעמיד ארץ. וכתיב ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו. ובזה קיים העולם. כאומרם על ג' דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום. ויתרו נתדבק באמת שהוא ה' אלהים אמת. ונתן עצה למשה על המשפט. כדכתיב ואתה תחזה מכל העם. ובזה נתן לישראל שלום. כדכתיב וגם כל העם הזה על מקומו יבא בשלום ולכן זכה להעמיד בנים גדולים בתורה ובעלי עצה. וזכו לעמוד בלשכת הגזית לתת הוראה לישראל והם היו מהסנהדרין שנק' בעלי שמועה. והם היו בני קני תרעתים שמועתים סוכתים. תרעתים שנעשו רעים לאל מבני רעואל. שמועתים בעלי שמועה מבני יתרו שנאמר בו וישמע יתרו. סוכתים סוככים בכנפיהם על ישראל בסוכת שלום דכתיב ביה יבא בשלום. ואם כן אחר שעמלק ראש צרים רצה לעקור בנין בהמ"ק. ויתרו ראש הגרים יסד בציון אבן. אבן בוחן פנת יקרת. הוא יעבץ דכתיב ביה נכבד מאחיו. ונתן כבוד לתורה: רצה הקב"ה לסמוך ענין יתרו לענין עמלק. וכתיב וישמע יתרו כהן מדין. להורות שראה והבין בענייני הש"י ונפלאותיו לפי שהיה חכם. ולכן שמע וחקר. דכתיב ושומע לעצה חכם. וכתיב ישמע חכם ויוסף לקח. ולכן השמיעה הוא דבר גדול. וכל התורה תלויה בה דכתיב הנה שמוע מזבח טוב. ובזכות השמיעה הזאת זכה להיות איתן מושבו. בין התנאים והאמוראים והסנהדרין דכתיב איתן מושבך והוא כמו תנא בהיפוך אותיות. וזהו אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין. ולכן אמרו שהאזן היא כמו רטיה לגוף. ואע"פ שיהיה האדם כואב בכל איבריו. בשמיעה שהיא רטית האוזן יתרפא לכל הגוף. דכתיב ויאמר אם שמוע תשמע וגו'. וכל זה להודיענו שכמו שאנו חייבים למחות שמו של עמלק. כן אנו חייבים לתת כבוד ליתרו. ולכן תמצא שאמר משה ליתרו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והיטבנו לך. ומה היא הטובה. התורה דכתיב בה כי לקח טוב וגומר. וכל זה בשכר השמיעה דכתיב וישמע יתרו: