צרור המור על התורה · שמות · פרק 11 · פסוק 9

ויאמר ה' לא ישמע אליכם פרעה. אולי חשב משה כי פרעה בדברים הקשות שדיבר אליו. יפחד וישוב מדרכו להודות לשם ה' ולשלח לישראל. לזה א"ל השם אני יודע כי לא ישמע אליכם פרעה בכל זה. למען רבות מופתי בארץ מצרים מכת בכורות ומופתיהם. ואולי יאמר למען רבות מופתי למען גדל מופתי. והטעם בזה לפי שמכת בכורות שהיתה עתידה. היא המכה היותר עקרית שבמכות. ולפיכך התרה בהם ראשונה. והיא תחלת המחשבה וסוף המעשה. וכמו שאמרו הכל הולך אחר החיתום. ולכן נעשתה ביד השם יתברך ולא ביד משה ולא ע"י מלאך ושרף. כי הדברים הגדולים ראוי לכנותם לשם. ואחר שמכה זו היתה בלי סבה בלי מחלה בלי כאב. אלא פתע פתאום מתו כל הבכורים מאדם ועד בהמה. הוא דבר גדול אשר לא נהיה כמוהו. באופן שכל הסבות היו קטנות בערכה. ואולי זאת המכה כמעט שלא היה ממש בראשונות. לפי שמקצתם או רובם עשו החרטומים. ולכן בכולם היה מחזק פרעה לבו. לפי שהיה מוצא תליה מה לתלות חזקתו וגובה לבו. אבל כשבאת מכת בכורות שהתנבא עליה מתחלה. וראו פועל גדול כזה בזאת המכה. האמינו בראשונות למפרע. וראו שכולן היו בחכמה ובהשגחה גמורה. עד שזאת המכה הגדיל הראשונות וחתמם בטבעת המלך. עד שהקטנה מהם היא שקולה כמכת בכורות ושוה לה. עד שלזה אנו אומרים אלו עשר מכות הביא הקב"ה על המצריים. וכן הן שקולות כנגד עשרה מאמרות שנברא בהם העולם. וכן על אלו עשר מכות נתקיים העולם ונתחדש כמבראשית. ואם כן לזה אמר למען רבות מופתי למען גדל מופתי. והוא כמו רב לכם בני לוי. שהוא כמו דבר גדול. וכן פיר' כבוד עשרו ורוב בניו. מעלת גדולת בניו: