והיתה צעקה גדולה במצרים אשר כמוהו לא נהיתה. חוזר לקול הצעקה וזהו כמוהו. ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו. זה לאות על מה שאמרנו. כי אחר שנכרתו ד' ערלות של מעלה. ערלת הכלב היא היותר קשורה והיותר רעה שבערלות. אשר עליה רמז דוד הצילה מחרב נפשי וגו'. והיוצאים מצד הדין של זה הכלב נקראים הכלבים עזי נפש. ואחר שהש"י הבטיח שיהרוג אלו הד' ערלות. בידוע שלכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו. כי כבר נחלש כחו של מעלה. וי"א שלרוב חרונו על מה שאמר פרעה אליו כי ביום ראותך פני תמות. הקשה בדיבורו. לפי שהיה יודע שה' אלהיו עמו. ואמר ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו. וקרא כלב לכל אחד מהמצריים. לא יחרץ לשונו לדבר שלא כרצונו. כ"ש ידו להזיקו. וזה להודיעו שאין לו יד להזיק. כ"ש להמית איש מבני ישראל. כ"ש אליו נביא ה' ושלוחו כי ה' שומרו:
קריאה במקור
צרור המור על התורה · שמות · פרק 11 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzeror Hamor, Warsaw, 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036048
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 08ffe44a9ee25f20140b59038ac0ff0329bcd099b4b6835d1d14de4640bd1e39