צרור המור על התורה · שמות · פרק 11 · פסוק 10

ומשה ואהרן עשו כל המופתים וגו' ויחזק ה'. כל זה נראה מיותר. וי"א ומשה ואהרן עשו כל המופתים האלה. להוציא משם מכת בכורות שהוא פועל אלהי. וגם זה ידוע. ונראה שיאמר ומשה ואהרן עשו את כל המופתים האלה. וטרחו בהם בזריזות נפלא. ואם תאמר החריצות שקר. אחר שלא הועילו דבריהם ומופתיהם. לזה השיב ויחזק ה'. כלומר לא היה זה בעבור חסרונם. אלא בסבת חסרון ישראל שלא היו להם זכיות. ולכן ויאמר ה' החדש הזה לכם דברו אל כל עדת בני ישראל. בענין שבאלו המצות שצוה להם עתה יצאו. ולכן סמך לכאן ומשה ואהרן עשו ויחזק ה' וגו' אצל החדש הזה לכם. ולזה אמר בארץ מצרים. להורות על זה הטעם נתן להם בארץ מצרים אלו המצות. לפי שהיו טמאים כטומאת הנדה בשקוצי ארץ מצרים. ולא היה להם מצות. ונתן להם השי"ת אלו המצות. בענין שבזכותם ישלחם פרעה. כי באופן אחר לא היו ראויים אלו המצות להנתן להם. אלא במדבר סיני או באהל מועד. וזהו החדש הזה לכם. לתועלתכם ולהנאתכם. כי מצד קידוש החדש והמצות הנעשות בו. תזכו לגאולה ולנסים שנעשו בו. כי לזה נקרא ניסן ע"ש ה' נסי. וכן רמז החדש הזה לכם לעצמכם. מצד המצות. כי כל שאר החדשים והדברים שאדם עושה בזה העולם הוא לאחרים. כאומרו ועזבו לאחרים חילם. אבל מה שאדם עושה מהתורה והמצוה הוא לעצמו. וזהו החדש הזה לכם. וכן וספרתם לכם. ולקחתם לכם. אבל שאר כל המניינים והלקיחות של זה העולם אינן לעצמו. וזהו מרבה בשר מרבה רמה. שכל אלו הדברים מרבה לאחרים. כמו נכסים ועבדים ונשים. אבל מרבה תורה מרבה חיים. קנה לעצמו קנה לו ד"ת. כי התורה והמצוה הוא לעצמו ולא לאחרים. וזהו הוי המרבה לא לו. כמו שפירשתי במקומו. וכן רמז החדש הזה לכם. כי המנין של הלבנה הוא לישראל ולא לעו"ג. כי להם ניתן מנין השמש. כמו שפירשתי בפרשת ויצא יעקב ובפרשת תולדות יצחק. אבל לישראל נתנה להם הלבנה להקרא על שמה. וזהו צדיקים יקראו על שמך. שמואל הקטן וכו' כמו שהיא נקראת המאור הקטן. וזהו רמז לגלותם ולדלותם. שהם מתמעטים בגלות. וזהו שאמרו לכי ומעטי את עצמך. ובזה תירש עולם הבא. וכן הלבנה נראה ביום ובלילה. להורות שממשלת ישראל ביום בזה העולם ובלילה לעה"ב. אבל עו"ג אין ממשלתם אלא בעוה"ז. כמו שהשמש אינו נראה אלא ביום. וזהו החדש הזה לכם לאות ולא לאחרים לאות: