ואמר כי ידעתי את אשר תברך מבורך. כפי הזוהר כי הוא לא היה לו יכולת לברך ולא לקלל. אלא שהיה יודע אותו עת. ועוד שהכתוב אמר טוב עין הוא יבורך. אבל פירושו כי בלעם היה יודע שהקב"ה רוצה לברך או לקלל. והוא היה מברך באותו עת. וכל העם חושבים שהוא היה המקלל או המברך. ואינו כן כי ברכת ה' היא תעשיר. ולכן אמר את אשר תברך מבורך. כבר הוא מבורך מפי השם. ולא אמר את אשר תברך יבורך אלא מבורך ע"כ. ולפי שבלק ראה בחכמתו ענין פעור. אלא שלא היה מגיע לאמת. וראה שעתה בזה העת הם מוכנים לפורענות. אמר ועתה לכה נא ארה לי. כלומר בזה העת ראוי לך שתבא מיד ולא תתעצל:
קריאה במקור
צרור המור על התורה · במדבר · פרק 22 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzeror Hamor, Warsaw, 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036048
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 08ffe44a9ee25f20140b59038ac0ff0329bcd099b4b6835d1d14de4640bd1e39