אח"כ אמר כי ימצא איש שוכב עם אשה בעולת בעל. לרמוז כי דבר של גנאי הוא ונבלה גדולה היא לזנות בית אביה. ושימצא בישראל איש שוכב עם אשת איש. ולכן אמרה התורה שזה היה מוציא שם רע. כי לא בשופטני עסקינן שימצא בישראל איש כזה. אבל אם אמת היה הדבר זה רע גדול. ולזה סמך מיד כי ימצא איש שוכב עם אשה בעולת בעל. כי זה רע גדול ודבר נמנע. אחר שהוא עון פלילי ואש הוא עד אבדון תאכל. ולא ינקה כל הנוגע בה. ולכן כשימצא דבר כזה לשכב עם אשה בעולת בעל ומתו גם שניהם. אע"פ שלא היה ראוי שימות אלא האיש. אחר שהוא איש ויודע עונש הדבר. כי האשה נראה שדעתה קלה ואינה יודעת עונש הדבר (וחמודתו) [וחומרתו]. ולא היתה ראויה לעונש גדול כמוהו. לזה אמר ומתו גם שניהם האיש והאשה. ואע"פ שהאשה לא היתה ראויה למות. ובערת הרע מישראל. אחר שהיא כלי והכנה להחטיא זה האיש:
קריאה במקור
צרור המור על התורה · דברים · פרק 22 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzeror Hamor, Warsaw, 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036048
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 08ffe44a9ee25f20140b59038ac0ff0329bcd099b4b6835d1d14de4640bd1e39