אח"כ אמר דבר אל אהרן ואל בניו וגומר איש איש אשר יקריב קרבנו לרצונכם תמים זכר. לרמוז כי אולי יאמרו כי אחר שיהיו בני אהרן טהורים ובלי מום. שיוכלו להקריב קרבנם באיזה ענין שיהיה ובאיזה זמן. לזה אמר אינו כן. כי אעפ"י שהם יהיו טהורים ובלי מום. אם הקרבן הוא בעל מום לא יקריבו אותו. וזהו איש איש שיבא להקריב קרבן. צריך שיהיה תמים זכר. אבל כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם. כמו הכהן אם הוא בעל מום. ולכן כל איש אשר יפריש בהמה. אפילו בדיבור. לפלא נדר או נדבה. תמים יהיה בלי מום. עורת או שבור או חרוץ לא תקריבו אלה לה'. אבל הקריבהו נא לפחתך. וכן שור ושה שרוע וקלוט ומעוך ונתוק לא תקריבו אלה לה'. ואפילו מיד בן נכר לא תקריבו דבר מזה. אחר שמום בם לא ירצו לכם:
קריאה במקור
צרור המור על התורה · ויקרא · פרק 22 · פסוק 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzeror Hamor, Warsaw, 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036048
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 08ffe44a9ee25f20140b59038ac0ff0329bcd099b4b6835d1d14de4640bd1e39