צרור המור על התורה · דברים · פרק 20 · פסוק 8

ואמר ויספו השוטרים לדבר וגו'. לרמוז על מה שאמרו מוסיפי' על דברי כהן. לפי שאלו הדברים לא היו מעין דברי השוטרים. שהיו גופניים מענין הנשים והבתים והכרמים. אבל היו מעין דברי הכהן שהיו דברים נפשיים בבטחון השם כמו שפירשנו. וזהו מי האיש הירא ורך הלבב. כמו שאמרו הירא מעבירות שבידו. ילך וישוב לביתו. רוצה לומר שישוב מהם ושיתחרט מעונותיו. ולא יהיה סבה שרבים יכשלו בעונו. כאומרו וכשלו איש באחיו בעון אחיו. וזהו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו. ואם ישוב יבטח בשם ה' וישען באלהיו. וזהו ויספו השוטרים. שהיו מוסיפים על דברי כהן. ומעין דבריו היו מחזיקים לבו בבטחון השם. אבל לא היו אלו הדברים מעין דברי השוטרים שהיו דברים גופניים. וכן היו מעין דברי הכהן. כי כמו שהכהן אמר אל ירך לבבכם אל תיראו. כן אמרו בכאן מי האיש הירא ורך הלבב. ואמר בכאן חמשה דברים כנגד הארבעה דברים שאמר הכהן. וזהו מי האיש הירא לפי שרואה שהם המעט והעמים עם רב. ורך הלבב לפי שאינם מלומדים במלחמה כמו האויבים. ילך וישוב לביתו אחר שאין לו סוס לרכוב עליו. והגוים יש להם סוס ורכב. ולא ימס את לבב אחיו כלבבו. אחר שאין לו גבורת הלב כמו הגוים שהם גדולים ועצומים. ולרמוז שזאת המלחמה נעשית בכח ה' איש מלחמה ובכח מלאכיו וצבאיו. וזהו ה' איש מלחמה מלאך שלוח למלחמה. כאומרו והאיש גבריאל. וזהו ה' שמו ששמו כשם רבו. אמר בכאן ופקדו שרי צבאות. הם מלאכי צבאות השלוחים לנצח המלחמה. וזהו מצד תפלת הכהן והשוטרים. וזהו ופקדו שרי צבאות בראש העם. כאומרו וה' בראשם:

ואם זאת המלחמה היא מלחמת יצר הרע. כאומרו וכי תבוא מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם תמיד הוא יצר הרע. יהיה על אויביך כאומרו אויבי איש אנשי ביתו. ולזה אמר עם רב ממך. לפי שכל הכחות מתחברות אליו ונלוות. אל הילד השני שהוא יצר הרע. שרוצה לתת פירוד ושניות בלב האדם. לכן אמר לא תירא מהם אע"פ שהם רבים. ויש לך מלך זקן וכסיל מלומד מלחמה זה כמה שנים. לפי שה' אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים. וכמו שבמצרים היו ישראל שטופים בגלולי מצרים והיה מושל עליהם יצר הרע. עד שלזה הוצרך להזהירם שאור לא ימצא בבתיכם. כי זה רמז על יצר הרע כאומרם ומי מעכב ע"י שאור שבעיסה. ועם כל זה השם הצילם מידו. כן יעשו עכשיו. ולכן תמצא שאמר המשורר לא יהיה בך אל זר. שזה רמז על יצה"ר שהוא בתוך לבו של אדם ולא תשתחוה לאל נכר. שזה רמז לסמאל הוא נחש הקדמוני. ויש לך לזכור כי אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים והצלתיך מיד יצה"ר ולכן הרחב פיך ואמלאהו. השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל. וזכור כי כמו שהצלתיך במצרים מידו כן אעשה עכשיו. ולכן הזכיר בכאן המעלך מארץ מצרים. ואמר ונגש הכהן. לרמוז אל יצר הטוב והשכל המחזיק האדם. ואומר לו שידע להזהר ולהשמר מהצר הצורר ומכחותיו שהם רוצים להלחם בו. וזהו אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם. וידעתי שאתם יראים ממנו לפי שאתם מעטים והוא יש לו עם רב. וכן לפי שהוא מלך גדול וקדום מלומד במלחמה. ועוד שהוא מראה עצמו אוהב והוא אויב ושונא. ואיך איפשר להשמר ממנו כאומרו ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי. ולכן אמר על אויביכם כי אע"פ שנראה אוהב. והוא אויב. ועוד שאינו עושה המלחמה כדרך הלוחמים פנים בפנים אלא בתחבולות ובמרמות ובמארב ובמצודות וחרמים. לכן אמר ארבעה של חזוק כנגד אלו הארבעה דברים. והם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו. אל ירך לבבכם לפי שאתם מעטים יש לו עם רב. אל תיראו לפי שהוא מלך גדול וזקן וכסיל. אל תחפזו להלחם עמו בפחז ובבהלה אלא בישוב ובמתון. אחר שמראה עצמו אוהב והוא אויב ושונא. ויש לך לחשב ולעיין היאך תנצל ממנו. ואל תערצו מתחבולותיו וערמותיו. כי ה' אלהיכם ההולך עמכם להלחם לכם וגו'. ואינכם צריכים עם רב כנגדו. וכנגד השנית שהוא מלך גדול אמר להלחם לכם. כי הוא איש מלחמה מלומד במלחמות. וכנגד השלשה שמראה עצמו אוהב אמר עם אויביכם. כי הוא היודע ועד שהם אויבים ושונאים. וכנגד הרביעי שהיא התחבולות אמר להושיע אתכם מתחבלותיו וערמותיו:

ואלו הארבעה. שלמה ע"ה ספרם בספר קהלת. ואפשר שהיא חכמה גדולה מי שיודע להשמר ממנו. וזהו שאמר גם זה ראיתי חכמה תחת השמש וגדולה היא אלי. עיר קטנה ואנשים בה מעט. שזה רמז על גוף האדם שנקרא עיר קטנה כמאמרם ז"ל. וכנגד הראשון אמר ואנשים בה מעט. וכנגד השני אמר ובא אליה מלך גדול מלומד במלחמות מזמן רב כמו שקראו במקום אחר מלך זקן וכסיל. וכנגד השלישי אמר וסבב אותה. כי הוא מסבות מתהפך מאוהב לשונא ומשונא לאוהב. וכנגד הרביעי אמר ובנה עליה מצודים גדולים. ברשתות ומכמורות ותחבולות. והחכמה היא שמצא בה איש מסכן וחכם ומילט את העיר בחכמתו. כי על זה אמר ג"כ למעלה טוב ילד מסכן וחכם. וזה דבר גדול החכמה כי ילד קטן נוהג בם ונוצח אותם. וכמו שאמר על סנחריב שהיה מלך גדול ויש לו ריבוי עם וגבורים ויועצים. כמו שאמר רועו עמים וחותו התאזרו וחתו עוצו עצה ותופר דברו דבר. ולא יועיל לו כל זה אלא שיבא ילד קטן שהוא חזקיהו ויבטל עצתו וינצח אותו. כי זה באמת גנות גדולה. וזהו כי ילד יולד לנו ותהי המשרה על שכמו בגבורה ובעצה ובריבוי העם. וזהו ויקרא שמו פלא יועץ וגו'. וכמו שפירשתי בפרשת ויחי יעקב. ולכן אמר בכאן ומצא בה איש מסכן וחכם שהוא ילד. ומלט העיר ממלך הזקן זהו גנות גדולה לו. ואדם לא זכר את האיש המסכן הוא יצר הטוב שהוא ילד. שלא בא לעולם עד שלשה עשרה שנה. והאחר משננער מבטן אמו. ולזה אמרתי טובה חכמה מגבורה. כלומר שזאת החכמה באה מגבורה. אבל חכמת המסכן בלי גבורה היא בזויה ודבריו אינם נשמעים. וזאת הגבורה לא תחשב שהיא בכלי זיין או בקולי קולות. כי אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה. אבל דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים. שזהו כנגד הקול והצעקה. וכנגד הכלי זיין אמר טובה חכמה מכלי קרב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה. כי זה רמז על החוטא שחוטא בסבת יצר הרע. ולפי שהאדם חוטא בסבת יצר הרע במחשבה ובמעשה. אמר ויספו השוטרים לדבר אל העם מי האיש אשר בנה בית וגו'. זה כנגד המעשה שבנה בית בארץ שנער בפועל. ומי האיש אשר נטע כרם. כנגד המחשבה שנטע וחשב אבל לא יצא פרי. ומי האיש אשר ארש אשה כנגד הדבור. לפי שבשעת האירוסין אומרים תהי לי מקודשת. ובכל אלו השלשה אמר ילך וישוב לביתו פן ימות. לרמוז שצריך שישוב בתשובה שלימה ויתחרט ממעשהו וממחשבתו הרעה ומדיבורו קודם שימות בלא תשובה. ולהורות שכל זה רמז על מלחמת יצר הרע. חזר לומר מי האיש הירא ורך הלבב. שפירושו הירא מעבירות שבידו ורוצה להתגבר על יצרו הרע שהוא כלול במלת ירא. כאומרם ז"ל על לוט שהוא יצר הרע הארור והמקולל שאמר בו כי ירא לשבת בצוער. ואמרו ירא עולה כמנין עלוקה כאומרו לעלוקה שתי בנות. שכל יום הולך אחר התאוות ואומר הב הב וכמו שפירשתי במקומו. ולפי שיצר הרע מטעה לאדם. אמר ופקדו שרי צבאות להזהיר לעם: