אחר כך אמר כי תקרב אל עיר להלחם עליה לתפשה וגו'. לפי הפשט רמז בזה על מעלת השלום שאנו חייבים לבקש השלום. כאומרם ז"ל גדול השלום שהרי אברהם אבינו לא נתבשר אלא על מועצות השלום. דכתיב ואתה תבא אל אבותיך בשלום וכו'. ולזה אמר בכאן וקראת אליה לשלום. בענין שידעו האומות מעלת התורה שצותה לפתוח להם לשלום אע"פ שאין חייבים. ואם לא תשלים עמך ולא יכירו מעלת התורה והשלום. ולא די זה אלא שרוצה לעשות מלחמה. וצרת עליה להרעיבה ולהצמיאה. אבל מערי העמים של כנען לא תחיה כל נשמה. לפי שכבר נשלם עון האמורי. ועוד למען אשר לא ילמדו אתכם מתועבותם. לפי שמעשיהם מקולקלים מן הכל. כאומרו וכמעשה ארץ כנען:
קריאה במקור
צרור המור על התורה · דברים · פרק 20 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzeror Hamor, Warsaw, 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036048
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 08ffe44a9ee25f20140b59038ac0ff0329bcd099b4b6835d1d14de4640bd1e39