כמו שחר. כך תהיה גאולתן של ישראל מבצבצת, בתחלה היא באה קימעא קימעא, אח"כ מנצנצת ובאה, אח"כ פרה ורבה ואח"כ מרטבת והולכת כור"ל מרחבת ומגדלת כגן רטוב.
ודכותה בתחלה ומרדכי יושב בשער המלך, אח"כ ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וגו', אח"כ ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ואח"כ ליהודים היתה אורה ושמחה כזמפרש המאורע מישיבת מרדכי בשער המלך ומהודעו ממחשבת בגתן ותרש כדמיון לאילת השחר שאך החלה להתבקע, דזה היתה תחלת הרפואה להצער הבא, ושוב המאורע מהעברת המן את מרדכי ברחוב הוא דמיון לעלות השחר דהיא תחלת זריחתה, ושוב הא דמרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות דמיון ליציאת השמש על הארץ שהיא סוף זריחה, וליהודים היתה אורה – היא תוקף אור השמש בצהרים, ומעשה אבות סימן לבנים כי כך תהיה גאולתם, קימעא קימעא.
ועיין במגילה ט"ו ב' דהמזמור בתהלים למנצח על אילת השחר אמרו אסתר, משום דכתיב שם אלי אלי למה עזבתני, יעו"ש, וביומא כ"ט א' דרשו בפנים שונים למה נמשלה אסתר לאילת השחר, ויש להעיר למה לא דרשו ע"פ הדרשה שבכאן שישועת ישראל בעת ההיא היתה בערך אילת השחר, כפי המבואר, וי"ל משום דבכלל כל הגאולות דרכן לבא כן קימעא קימעא, כמ"ש כך תהיה גאולתן וכו', ואין יתרון בזה לגאולת אסתר. .
(שם)
ועיין במגילה ט"ו ב' דהמזמור בתהלים למנצח על אילת השחר אמרו אסתר, משום דכתיב שם אלי אלי למה עזבתני, יעו"ש, וביומא כ"ט א' דרשו בפנים שונים למה נמשלה אסתר לאילת השחר, ויש להעיר למה לא דרשו ע"פ הדרשה שבכאן שישועת ישראל בעת ההיא היתה בערך אילת השחר, כפי המבואר, וי"ל משום דבכלל כל הגאולות דרכן לבא כן קימעא קימעא, כמ"ש כך תהיה גאולתן וכו', ואין יתרון בזה לגאולת אסתר. .
(שם)