קריאה במקור

תורה תמימה על שיר השירים · פרק 6 · פסוק 9

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אחת היא וגו'. אחת היא יונתי תמתי – זו כנסת ישראל, שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, אחת היא לאמה, שנאמר (ישעיהו נ״א:ד׳) הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו, לאמי כתיב יטלפנינו כתיב ולאומי מלא ו', אך כבר כתבו התוס' בשבת נ"ה ב' דהמסורה שלנו מחולקת עם המסורה שהיתה לפני חכמי הגמרא. , ברה היא ליולדתה – בר מינה לית ליולדתה כר"ל חוץ מישראל אין בנים להקב"ה, וברה פירושו חוצה לה, כלומר מבלעדה. , ראוה בנות ויאשרוה – כמש"נ (מלאכי ג׳:י״ב) ואשרו אתכם כל הגוים, מלכות ופלגשים ויהללוה – כמש"נ (ישעיהו מ״ט:כ״ג) והיו מלכים אומניך.
(שם)
2
יארח היא וגו'. אחת היא יונתי תמתי – זה אברהם, שנאמר (יחזקאל ל"ג) אחד היה אברהם כאר"ל הוא היה האחד שפרסם אחדות ה' בעולם, וכמו שדרשו על הפסוק דכתיב בי' ויקרא בשם ה' שפרסם יחודו של הקב"ה בעולם. , אחת היא לאמה – זה יצחק שהיה יחיד לאמו כבואע"פ שגם ישמעאל היה יחיד לאמו, וכמ"ש בסנהדרין פ"ט ב' בשעה שאמר הקב"ה לאברהם קח נא את בנך את יחידך, אמר לי' זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו, צ"ל ע"פ הדרשה קטורה זו הגר, ובקטורה מפורש שילדה בנים לאברהם, וא"כ מה שהיה ישמעאל יחיד לאמו היה רק בשעת העקדה. , ברה היא ליולדתה – זה יעקב שהיה ברור ליולדתו לצדיק גמור כגכמש"כ ורבקה אוהבת את יעקב, ובודאי לא בכרה אהבת בן אחד על חבירו לולא ידעה בו ובצדקתו בברור גמור, ואע"פ דבעשו כתיב ויאהב יצחק את עשו, אך בו מפרש הכתוב סבת האהבה, כי ציד בפיו, משא"כ אהבת רבקה ליעקב היתה בלי כל סבה ובלי כל תנאי, אך מהכרה פנימית. ואולי מרמז בזה להאגדה כי בשעה שהיתה רבקה הולכת אצל בית הכנסת היה יעקב מפרכס לצאת וע"י האות הזאת היה יעקב ברור לצדיק גמור ליולדתו. .
(שם)
3
ראוה בנות ויאשרוה. אלו השבטים, שנאמר והקול נשמע בית פרעה כדכי באו אחי יוסף, וסיפא דקרא וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני עבדיו. ובנות כנוי לאימות, כפי שהובא למעלה. ויש להעיר שלא דרשו כזה על משה דכתיב ביה שבת פרעה ראתה אותו כי טוב הוא בשעה שצף על פני המים, ובדרשה זו היה מכוון הלשון ראוה בנות – ממש. , דבר אחר, ראוה בנות ויאשרוה זו לאה, שנאמר באשרי כי אשרוני בנות.
(שם)
4
מלכות ופלגשים ויהללוה. זה יוסף, שנאמר ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה כהוסיפא דקרא וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו, והיינו מלכות ופלגשים, כנוי לשריו ועבדיו. .
(מ"ר)
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 7d898a1be4cc0340c4cb1ba5544e65f1ec86abe042e46aad7744e81d4d871cd7