1אל גינת אגוז. דרש רבא, מאי דכתיב אל גינת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל, למה נמשלו ת"ח לאגוז, לומר לך, מה אגוז זה אע"פ שמלוכלך בטיט ובצואה אין מה שבתוכו נמאס אף ת"ח אע"פ שסרח אין תורתו נמאסת לגוכמו דקיי"ל במו"ק ט"ז א' אב ב"ד שסרח אין מבזין אותו בפרהסיא אלא חסין על כבודו וכו' יעו"ש, ויתכן בטעם הדבר ע"פ מ"ש בסוטה כ"א א' אין עבירה מכבה תורה שנאמר מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, עיי"ש לפנינו.
.
(חגיגה ט"ו ב')
2אל גינת אגוז. מה אגוז זה [הקשה כאבן], האבן שוברו, כך תורה קרויה אבן כדכתיב ואתנה לך את לוחות האבן ויצה"ר קרוי אבן כדכתיב (יחזקאל ל״ו:כ״ו) והסרתי את לב האבן מבשרכם, אמר הקב"ה, תהא תורה [שקרויה אבן] משברת יצה"ר [שקרוי] אבן לדהוא ע"ד שאמרו בקדושין ל' ב' אמר הקב"ה בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין אם אתה עוסק בתורה הרי הוא מסור בידך וכו'. ויש להעיר שאינו מביא ראיה דהתורה קרויה אבן מפסוק דירמיה כ"ג וכפטיש יפוצץ סלע ודרשו בסנהדרין ל"ד א' דקאי על התורה יעו"ש בתוס' ומש"כ בבאור קהלת בפסוק מסיע אבנים (י' ט').
.
(מ"ר)
3אל גינת אגוז. א"ר אלעשה, והלא לא היה צריך לומר אלא אל גינת ירק להכי לגדולי גינה יתיחסו ירקות אבל האגוז מתיחס לכרם או לפרדס.
ואמר אל גינת אגוז, מלמד שנתן להם [לישראל] כחן של נטיעות וזיון של ירק לור"ל יפין של ירק, כי על הרוב היפה אינו חזק, ואמר כאן שיהיה להם כח ויופי, ע"ד הלשון עוז והדר לבושה.
.
(שם)
4אל גינת אגוז. א"ר יהושע בן לוי, נמשלו ישראל לאגוז, מה אגוז זה לטובתו הוא נגזז ונחלף לזר"ל ע"י גזיזתו הוא מחליף וצומח יותר מבראשונה, אבל אין לפרש כפשוטו שנגזז ונצמח מחדש, יען שהרי כל האילנות כך טבען ומאי רבותי' דאילן אגוז.
כך כל מה שישראל נגזזין מעמלן ונותנין לעמלי תורה בעוה"ז, לטובתן היא, שמרבין להם עושר בעוה"ז ושכר טוב לעוה"ב לחנראה דבדיוק אמר ונותנין לעמלי תורה בעוה"ז, כלומר בעודם הנותנין בחיים, לאפוקי אם מצוים לחלק לאחר מיתה אין הזכות גדול כ"כ, יען כי אם נותנים בחיים נותנין הכל בעתו בעת שהמקבל נצרך לעזר, ועוד יתרונות שונות בנתינת צדקה בחיים על הנתינה לאחר מיתה, כנודע.
.
(שם)
5אל גינת אגוז. א"ר לוי, נמשלו ישראל לאגוז, לפי שכל הנטיעות אם את מכסה שרשיהם בשעת נטיעתן הן מצליחות, אבל האגוז הזה אם אתה מכסה שרשיו בשעת נטיעתו אינו מצליח, וכך ישראל כתיב בהו (משלי כ״ח:י״ג) מכסה פשעיו לא יצליח לטואע"פ דכנגד זה כתיב (תהילים ל״ב:א׳) אשרי נשוי פשע כסוי חטאה, צ"ל כמ"ש בסוטה ל"ב ב' דכל החטאים א"צ לפרסם ורק חטא עבודת כוכבים צריך לפרסם [כדי שיהיה לו כפרה יתירה בבזיונו], וא"כ כאן דאיירי ביחס כנס"י אל הקב"ה איירי בחטא הנוגע לעקרי האמונה ויחוד ה', והיינו חטא עבודת כוכבים. ולכן אוקים בי' הפסוק מכסה פשעיו לא יצליח.
.
(שם)
6אל גינת אגוז. א"ר עזריה, נמשלו ישראל לאגוז, מה אגוז זה עצו משמר פריו מואע"פ דכל האילנות כך הם, אך יתבאר ע"פ גירסת הילקוט כאן, מי שלא ראה אגוז [אילן אגוז] ואינו יודע מה הוא סובר שאין בו כל אלא עצים, פעפעו [פזרו] הרי הוא מוצא בתוכו מגורת של אוכלין, וה"נ הכונה שהעץ והעלים רכים ועבים ומכסים את הפירות ושומרים אותם יותר משאר אילנות. וגם יתכן לומר כי הכונה אל הקליפה [הקשה כעץ] המשמרת את הגרעין שבתוכה.
כך עמי הארץ שבישראל מחזיקין בדברי תורה מאיתכן דמכוין למ"ש בחולין צ"ב א', אומה זו כגפן נמשלה, זמורות שבה אלו בעלי בתים, אשכולות שבה אלו ת"ח, עלין שבה אלו עמי הארץ, קנוקנות שבה אלו ריקנים שבישראל, והיינו דשלחו מתם, לבעי רחמים איתכליא על עליא דאלמלא עליא לא מתקיימין איתכליא, ופירש"י שעמי הארץ חורשים וזורעים וקוצרים ומאכילין לת"ח, והיינו מה שאמר כאן שעמי הארץ מחזיקים בדברי תורה, כלומר מחזיקין בת"ח שיוכלו לעסוק בתורה
.
(שם)
7אל גינת אגוז. נמשלו ישראל לאגוז, מה אגוז זה אם נופל לתוך הטנופת אתה נוטלו ומורקו ושוטפו ומדיחו והוא יפה לאכילה, כך כל מה שישראל מתלכלכין בעונות כל ימות השנה בא יוהכ"פ ומכפר עליהם מביתכן דסמיך אלשון הפסוק דכתיב ביוהכ"פ כי ביום הזה וגו' לטהר אתכם, וטהרה יונח על שטיפה והדחה כמש"נ כ"פ ורחץ וטהר.
.
(שם)
8אל גינת אגוז. אמר ר"י בר סימון, נמשלו ישראל לאגוז, מה אגוז זה יש לו שתי קליפות מגקליפה ירוקה על קליפה הקשה. והכונה כי כשם שהאגוז נקרא אוכל רק אז כשתוסרנה ממנו שתי הקליפות, כך ישראל נקרא בשם זה, רק אז שיקים מצות מילה בהסרת קליפות הערלה ע"י החתוך והפריעה.
כך ישראל יש להם שתי מצות [בגופן] מילה ופריעה מדכנראה ס"ל להדורש הזה דמצות פריעה לא ניתנה לאברהם אבינו רק ליהושע בן נון צוה, וא"כ הן שתי מצות מיוחדות, אבל אם היה גם אברהם נצטווה בה היו נחשבו שתיהן למצוה אחת כללית, מצות מילה.
.
(שם)
9אל גינת אגוז. אמר ר"ל, נמשלו ישראל לאגוז, מה אגוז זה חלק מהכלומר אילן אגוז חלק מן השריגים והסעיפים הרגילים בשארי אילנות.
וכל מי שעולה לראשו ואינו נותן דעתו הוא נופל ומת, כך כל מי שהוא מנהיג שררה על הצבור בישראל ואינו נותן דעתו היך הוא מנהיג את ישראל סופו שהוא נופל, הדא הוא דכתיב (ירמיהו ב׳:ג׳) קודש ישראל לה' ראשית תבואתו כל אוכליו יאשמו מויתכן בכונת הענין שאינו נותן דעתו, כמ"ש בר"ה י"ז א' בדיין שמתגאה ופוסע על ראשי עם קודש והיינו שאינו נותן דעתו לכבוד הצבור, ומבואר שם בעונשו שאין רואה בן ת"ח, והיינו שהוא נופל, שאין לו עמידה לאחר מיתה, וכמ"ש בב"ב קט"ז א' דוד שהניח בן כמותו נאמר בו שכיבה ויואב שלא הניח בן כמותו, היינו איש המוני נאמר בו מיתה, וה"נ הכונה מעין זה.
.
(מ"ר)
10אל גינת אגוז. נמשלו ישראל לאגוז, מה אגוז זה שחוק לתינוקות ושעשוע למלכים מזאולי הכונה שעולה על שולחן מלכים, ובעת שמסובין לשולחן משתעשעין בו, או דהיה להם להמלכים בימי קדם שעשוע מיוחד באגוזים.
כך הן ישראל בעוה"ז, ע"י עונות נעשים שחוק, דכתיב (איכה ב') הייתי שחוק לכל עמי, אבל לעתיד לבא והיו מלכים אומניך.
(שם)
11אל גינת אגוז. נמשלו ישראל לאגוז, מה אגוז זה יש בו אגוזי פרך, אגוזים בינונים ואגוזים קנטרנין מחאגוזי פרך הם אגוזים טובים שנפרכים ביד ואגוזים קנטרנין בעלי קליפה קשה ואוכל בו מעט.
כך ישראל יש מהן עושין צדקה מאליהן ויש שאם אתה תובען הם נותנין ויש שאתה תובען ואין נותנין מחומעין ענין זה איתא בחולין ז' ב' ישראל קדושים הן [לענין צדקה] יש מי שרוצה ליתן ואין לו ויש מי שיש לו ואינו רוצה, וכתבו התוס' ואפ"ה איקרי זה שיש לו ואינו רוצה קדוש משום שנותן מפני הבושה, ומכאן מבואר אמתת פירוש זה, משום דאם אינו נותן כלל הרי הוא נמשל לאגוזים קנטרנין שזה בודאי היפך מעלת הקדושה.
.
(שם)
12אל גינת אגוז. נמשלו ישראל לאגוז, מה אגוז זה אי אפשר לגונבי המכס לגנוב ממנו מפני שהוא נשמע וניכר, כך ישראל כל מקום שאחד מהם הולך אינו יכול לומר שהוא אינו יהודי, לפי שהוא ניכר, כדכתיב (ישעיהו ס״א:ט׳) כל רואיהם יכירום כי הם זרע בירך ה' מטואע"פ דפסוק זה הוא הבטחה לעתיד צ"ל דאעפ"כ לא חש להביא סמך ממנו משום דהפסוק הזה נאמר בנגוד זמן הגלות אשר אז ג"כ יכירום אך לרעה.
.
(שם)
13אל גינת אגוז. נמשלו ישראל לאגוז. מה אגוז זה שק מלא אגוזים בידך אתה נותן בו כמה שומשמים כמה חרדלים והם מחזיקין נבין חללי האגוזים.
כך כמה גרים באו ונתוספו לישראל, הדא הוא דכתיב מי מנה עפר יעקב נאומרומזים במלת עפר מפני שהם טפלים לישראל, וע' מש"כ בריש קהלת בפסוק כל הנחלים הולכים וגו'.
.
(שם)
14אל גינת אגוז. נמשלו ישראל לאגוז, מה אגוז זה אתה נוטל אחד מן הכרי וכולן יורדין ומתגלגלין זה אחר זה, כך ישראל לקה אחד מהן כולן מרגישין, הדא הוא דכתיב האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף נבואע"פ דלשון זה אמר משה בתמיה, אך אעפ"כ כן הוא הדבר, שבשביל מעשה דקרח קצף הקב"ה על הכלל.
.
(שם)
15אל גינת אגוז. א"ר ברכיה, נמשלו ישראל לאגוז, מה אגוז זה עשוי ד' מגורות והסירה באמצע נגישנם מיני אגוזים שיש באגוז קוצים המחלקים האוכל לד' חלקים, וסירא פירושו קוץ.
כך היו ישראל שרויים במדבר, ד' דגלים ד' מחנות ואהל מועד באמצע.
(שם)
16אל גינת אגוז וגו'. דבר אחר, אל גינת אגוז ירדתי – זה העולם נדסמיך אדרשה דלעיל, מה אגוז זה נגזז ונחלף, וכן הוא העולם דור הולך ודור בא.
לראות באבי הנחל – אלו ישראל נהשגדלין על התורה שנמשלה למים. כנודע.
לראות הפרחה הגפן אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות נויתכן דסמיך על האגדה דחולין צ"ב א' אומה זו כגפן נמשלה, אשכלות שבה אלו ת"ח, ובתי כנסיות ובתי מדרשות מגדילין ומפריחין תלמידי חכמים.
, הנצו הרמונים – אלו התנוקות שיושבים ועוסקים בתורה ויושבין שורות שורות כגרעיני רמונים.
(שם)