1לא ידעתי נפשי. בצאת ישראל ממצרים הכתוב מדבר, אתמול מלוכלכין בטיט ולבנים ומאוסים ובזויים בעיני המצרים והיום נעשו בני חורין וסגנים על כל העולם, וקראו על עצמן לא ידעתי נפשי שמתני נזבאור הלשון לא ידעתי נפשי שמתני הוא כאומר לא ידעתי במה זכיתי לכך, ואיירי לפי"ז בענותן של ישראל שלא חשבו גאולתן בזכות עצמן אלא בחסדי ה' ורחמיו, וכן צריך לפרש הכונה באגדות הבאות ביוסף ודוד ומרדכי.
.
(מ"ר)
2לא ידעתי נפשי. דבר אחר לא ידעתי נפשי שמתני, ביוסף הצדיק הכתוב מדבר, אתמול ענו בכבל רנלו ברזל באה נפשו (תהילים ק״ה:י״ח) והיום ויוסף הוא השליט על הארץ וקרא על עצמו לא ידעתי נפשי שמתני נחכמש"כ באות הקודם.
.
(שם)
3לא ידעתי נפשי. דבר אחר לא ידעתי נפשי שמתני, בדוד המלך הכתוב מדבר, אתמול דדה בורח מפני שאול והיום (ש"ב ח') וימלוך דוד על כל ישראל וקרא על עצמו לא ידעתי נפשי שמתני נטכמשכ"ל אות נ"ז.
.
(שם)
4לא ידעתי נפשי. דבר אחר לא ידעתי נפשי שמתני, במרדכי הכתוב מדבר, אתמול וילבש שק ואפר והיום ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות וגו', וקרא על נפשו לא ידעתי נפשי שמתני סכמש"כ לעיל אות נ"ז.
.
(שם)
5לא ידעתי נפשי. דבר אחר לא ידעתי נפשי שמתני, בכנסת ישראל הכתוב מדבר, אומרת כנס"י לאוה"ע, אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי (מיכה ז') שבשעה שהייתי יושבת בחושך הקב"ה הוציאני לאור, שנאמר (שם) כי אשב בחושך ה' אור לי, וקראה על עצמה לא ידעתי נפשי שמתני סאר"ל אע"פ שלא אדע יום גאולתי בכ"ז בטח לבי בה' כי יקימני. ובא בפסוק זה לשון עבר במקום עתיד, ויש כאלה בלשונות המקרא.
.
(שם)
6מרכבות עמי נדיב. [אל תקרא עַמי אלא עִמי, אמרה כנס"י] עמי מהלך נדיב חי העולמים סבדריש נוטריקון – עמי הקב"ה שהוא נדיב העולמים, ויתכן דדריש כן משום דהיו"ד מן עמי הוא מיותר, דלפי הפשט הוי הפירוש עם נדיב, אך המפרשים כתבו שכן היא מדרך הכתובים וכמו גנובתי יום, שכני סנה, רבתי עם, בני אתונו, אך המדרש ניחא ליה לדרוש באופן שנתפרש המלה עמי במלואה עם היו"ד.
.
(שם)