1קרות בתינו ארזים. רבי ברכיה אומר, אבנים שישן עליהם יעקב אבינו נעשו תחתיו כמטה וכפלומא רבמלשון אבנים מפולמות (חגיגה י"ג א'), רטובות ורכות, ויתכן דסמיך בזה על לשון הפסוק הקודם ערשנו רעננה, ודריש מלשון רענן ורטוב, ועיין במ"ר ר"פ ויצא, ובא בזה ליישב קושית הגמ' בחולין צ"א ב' כתיב ויקח מאבני המקום דמשמע אבנים הרבה ושוב כתיב ויקח את האבן, אבן אחת, ועל זה מתרץ דבאמת אבנים הרבה היו, ורק אח"כ נמסו כולם ונעשו גוש אחד רך.
, ומה הרטבה הרטיב מהם רגר"ל לאיזה תכלית נרטבו ונתרככו האבנים כמש"כ באות הקודם.
קורות בתינו ארזים רדר"ל שמהאבנים האלה נצמח בנין ביהמ"ק, כמש"כ שם בענין, והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים, ולכן היו רטובים ורכים לרמז על הצמיחה העתידה כמבואר. ודריש המשך ענין הכתובים כאן.
.
(שם)
2קרות בתינו ארזים. אלו הצדיקים והצדיקות הנביאים והנביאות שעמדו ממנו רהיתכן דדריש השם בית – בתי ישראל, כמו בית אהרן, בית הלוי, וכדומה, וארזים כנוי לצדיקים ע"ש הכתוב צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה.
.
(שם)
3קרות בתינו ארזים וגו'. אמר ר' יוחנן, למדת תורה דרך ארץ שיהא אדם מקרה בארזים ומרהיט בברותים, שנאמר קורות בתינו ארזים רהיטנו ברותים רור"ל קורות הבית יהיו מארזים, והרהיטים, קרקע הבית, מברותים.
.
(שם)
4רהיטנו ברותים. מקום שהכהנים רהוטים בברותים, כמש"נ (מלכים א ו׳:ט״ו) ויצף את קרקע הבית בצלעות ברושים רזמקום מהלך הכהנים היה ברותים, הרצפה היתה מרוצפה ומצופה בברושים, ודריש רהיטנו לשון מהלך וריצה, כמו כי ירט הדרך, וברושים היינו ברותים, דאותיות הקרובות מתחלפות. וע' מתנ"כ.
.
(שם)
5רהיטנו ברותים. ת"ר, כשהלך נקנור להביא דלתות למקדש מאלכסנדריא של מצרים, בחזירתו עמד עליו נחשול שבים לטבעו, נטלו אחת מהן והטילוה לים רחכדי להקל הספינה, ונחשול הוא כנוי לרוח סערה שעל הים.
ועדיין לא נח הים מזעפו, בקשו להטיל את חבירתה, אמר להם הטילוני עמה, מיד נח הים מזעפו, והיה מצטער על חבירתה, בלעתה בריה שבים, וכיון שהגיע לעכו הקיאתה ליבשה, ועליה אמר שלמה, קורות בתינו ארזים רהיטנו ברותים, אל תקרא ברותים אלא ברית ים רטיתכן דמדייק משום דיסוד השם ברותים הוא ברושים בשי"ן, ומדלא כתב בשי"ן אלא בתי"ו לכן דריש בנוטריקו"ן ברית ים שעשו כלי ביהמ"ק ברית עם ים שלא יבלעם.
.
(יומא ל"ח א')