1אף נעים. למה קלסתו בלשון כפול קצדנראה דמה שאמר בלשון כפול הוא אשיגרא דלישנא מדרשה בפסוק הקודם, דשם באמת הלשון כפול הנך יפה הנך יפה, משא"כ כאן לא הלשון כפול כי אם הענין, כלומר, התואר כפול, יפה ונעים, והכונה בלשון כפול – בענין כפול.
אלא אמרה לו, רבש"ע, "אף" שאתה מביא עלי נעים הוא, ולמה, לפי שאתה מחזירני ומביאני למוטב קצהנראה דרומז למ"ש במנחות נ"ג ב' למה נמשלו ישראל לזית [כמש"כ זית רענן יפה פרי תואר] לומר לך, מה זית אינו מוציא שמנו אלא ע"י כתישה כך ישראל אין חוזרין למוטב אלא על ידי יסורין, וכן דרשו לעיל בפ' שמן תורק שמך, נמשלו ישראל לשמן, מה שמן אין משתבח אלא ע"י כתישה כך ישראל אין עושין תשובה אלא ע"י יסורין.
.
(שם)
2ערשנו רעננה. זה ביהמ"ק, כמש"נ [מ"ב י"ב] ואת מניקתו בחדר המטות קצווכתיב שם ויהי אתה מתחבא בית ה'. וטעם כנוי שם מטה לשכינה פירש"י במלכים ב' (י"א ב') דהוא ע"ש הכתוב בין שדי ילין, וכונתו ע"פ מ"ש ביומא נ"ד א' שבדי הארון היו בולטין כשני דדי אשה, וע"ע לקמן בפירושו בכתוב הנה מטתו שלשלמה וגו'. וע"פ זה בארנו האגדה דשבת נ"ה ב' עה"פ דפ' וישלח וישכב את בלהה, שתי מצעות בלבל, אחת של שכינה ואחת של אביו, והיינו דכתיב אז חללת יצועי עלה אל תקרא יצועי אלא יצועי, וזהו משום דיצועי רמז לשכינה, וכ"מ בבמד"ר פרשה י"א עה"פ הנה מטתו שלשלמה, מטתו – זה ביהמ"ק, כשם שהמטה אינה אלא לפו"ר כך כל מה שהיה בביהמ"ק היה פרה ורבה שנאמר (מ"ב ח') ויאריכו הבדים, ואומר והזהב זהב פרוים שהיה עושה פירות. ועל יסוד זה דמטה [היינו ערש שבפסוק זה] כנוי לביהמ"ק סובבים הולכים כל הדרשות הבאות בלשון זה.
.
(שם)
3ערשנו רעננה. משל למלך שיצא למדבר והביאו לו מטה קצרה, והיה מצטער ונדחק באבריו, כיון שנכנס למדינה הביאו לו מטה ארוכה, התחיל פושט עצמו ומותח אבריו, כך עד שנבנה ביהמ"ק היתה השכינה מתמצעת בין שני בדי הארון, משנבנה ביהמ"ק – כתיב (מ"ב ח') ויאריכו הבדים קצזע' מש"כ באות הקודם וצרף לכאן.
.
(שם)
4ערשנו רעננה. מה מטה זו אינה עשויה אלא לנחת רוח, כך עד שנבנה ביהמ"ק היתה השכינה מתטלטלת ממקום למקום, כמש"נ ואהיה מתהלך באוהל ובמשכן, משנבנה ביהמ"ק כתיב ביה (תהלים קל"ב ה') זאת מנוחתי עדי עד קצחולמעלה מזה כתיב כי בחר ה' בציון אוה למושב לו, ועיין זבחים קי"ט א'. ובכלל דרשה זו נסמך על המבואר בדרשה שלמעלה [אות קצ"ו] דמטה [ערש] כנוי לביהמ"ק, יעו"ש.
.
(שם)
5ערשנו רעננה. מה מטה זו אינה עשויה אלא לנחת רוח, כך ישראל עד שנבנה ביהמ"ק היו מטולטלין ממקום למקום, ויסעו ויחנו, וכשנבנה כתיב (מלכים א ה׳:ה׳) וישב יהודה, וישראל לבטח קצטגם בדרשה זו יכוון למשכ"ל אות קצ"ו דערשנו כנוי לביהמ"ק כפי שבארנו שם.
.
(שם)
6ערשנו רעננה. מה מטה זו אינה אלא לפו"ר, כך עד שנבנה ביהמ"ק כתיב (ד"ה א' כ"א) לכו ספרו את ישראל, ומשנבנה כתיב (מלכים א ד׳:כ׳) יהודה וישראל כחול הים רכמו שכתבתי באות הקודם.
.
(שם)
7ערשנו רעננה. מה מטה זו אינה אלא לפו"ר, כך עד שנבנה ביהמ"ק כתיב (עזרא ב׳:ס״ד) כל הקהל כאהד ארבע רבוא, ומשנבנה פרו ורבו, דאמר ר' יוחנן, מגבת ועד אנטיפרס ס' רבוא עיירות היו והיו מוציאות כפלים כיוצאי מצרים ראצ"ל אנטיפטרוס, והיא עיר שבנה הורדוס ביהודה וקראה ע"ש אביו אנטיפטר [ולפנים נקראת כפר סבא, ע' נדה ס"א א'], ועיר גבת אולי היא עיר גבתון במטה דן שנזכרת ביהושע (י"ט מ"ד, כ"א כ"ג) ובמ"א (ט"ו כ"ז) ועוד. וטעם כלל דרשה זו שמכנה ביהמ"ק בשם מטה עיין מש"כ לעיל אית קצ"ו.
.
(מ"ר)