1הנך יפה. הנך יפה רעיתי הנך יפה, הנך יפה במצות הנך יפה בגמילות חסדים קעבר"ל אפילו בדברים שיש בהם חסרון כיס, או גם טרחא שבגוף בגמלות חסד שבגוף.
, הנך יפה במצות עשה הנך יפה במצות לא תעשה קעגר"ל גם במצות ל"ת שהן קשין לאדם להכניע את יצרו, וכמ"ש בתו"כ ס"פ קדושים, ראב"ע אומר, שלא יאמר אדם אי אפשי לאכול בשר חזיר, אי אפשי לבא על הערוה, אלא אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך.
, הנך יפה במצות הבית בחלוקת תרומות ומעשרות, הנך יפה במצות השדה בלקט שבחה ופאה ומעשר עני והפקר קעדמצות תכופות בחסרון כיס מרובה, וזה נסיון יותר גדול.
, הנך יפה בכלאים הנך יפה בסדין בציציתי קעהכי כלאים וסדין בציצית [שהוא כלאים] הם תרתי דסתרי, ועל זה אמר הנך יפה להתרחק מהדבר במקום עבירה והנך יפה לשמור זה הדבר בעצמו במקום מצוה.
, הנך יפה בתשובה הנך יפה במעשים טובים, הנך יפה בעוה"ז הנך יפה בעוה"ב קעור"ל הנך יפה בתשובה כשהנך יפה במע"ט, והיינו שאתה עושה תשובה מאהבה, והנך יפה בעוה"ב כשהנך יפה בעוה"ז במעשים טובים שאתה עושה. ובמ"ר יש עוד תוספת ענינים וגירסות שונות.
.
(שם)
2הנך יפה. הנך יפה רעיתי הנך יפה, למה קלסה בלשון כפול – לומר, שאם בקש לו לעשות אומה אחרת יכול [אבל היא אינה יכולה להמירו] קעזור"ל לפי שהוא יכול להמירה ואינה ממירה מפני אהבתו לכן מקלסה באהבה יתירה, משא"כ היא אותו אינה יכולה להמירו, וכמו האיש והאשה שהוא מוציא לרצונה ושלא לרצונה, והיא אינה יכולה להתגרש שלא מרצונו.
.
(שם)
3עיניך. עיניך אלו סנהדרין שהם עינים לעדה, הדא הוא דכתיב והיה אם מעיני העדה (פ' ויקרא), ובשם שכל רמ"ח אברים שבאדם אינם הולכים וחוזרים אלא אחר העינים, בך ישראל אין יכולין לעשות דבר חוץ מסנהדרין.
(שם)
4עיניך יונים. אמר רבי לוי, מלמד שכל כלה שעיניה כעורות כל גופה צריך בדיקה, ושעיניה יפות אין כל גופה צריך בדיקה קעחר"ל מדתלה היפוי במראה העינים ולא פרע מעלות כל הגוף שמע מינה דמעלות כל הגוף תלויות במעלת העינים. וכלל ענין זה משל היא למדות פנימיות שבאדם, שאם עיניו יפות, כלומר שהוא עין טובה במדות אנושיות, אז יש לקוות כי הוא בכלל איש מתוקן בתורה ובמע"ט ובהליכות עולם, וכמש"כ עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם ה', שענינו קיום מצות ה' בנוגע לו ולבני אדם, וכי על כן מכונים האבות בשם ישרים כמ"ש בלעם תמות נפשי מות ישרים ודרשו על זה כאברהם יצחק ויעקב, והיינו משום עין יפה שהיתה להם בכלל לכל בני אדם וכמ"ש במ"ר פ' וירא עה"פ דמשלי עוצם עיניו מראות ברע זה אברהם שלא ראה און בישמעאל, וכן התפלל על אנשי סדום אע"פ שהיה שנא אותם מחמת רשעתם כמו שמתבאר מדבורו עם מלכם (פ' לך) והקב"ה אמר לו אהבת צדק ותשנא רשע – אהבת להצדיק את בריותי ותשנא להרשיען (מ"ר וירא פמ"ט) וזה ג"כ מפני העין טובה שבו, וכן היה יצחק ויעקב נוחים להתפייס מאבימלך ומלבן, ועל כן נקרא ספר בראשית ספר הישר על שם קורות האבות המסופר בו שנקראו ישרים דהיינו בעלי עין יפה.
.
(מ"ר פרשה ד' פסוק א')
5עיניך יונים. כיונה, מה יונה תמה אף ישראל תמימים קעטכי יש בעופות בעלי ערמה כמו עורב, משא"כ היונה.
, ומה יונה נאה בהלוכה קפשאינה קופצת בהלוכה.
כך ישראל נאים בהלוכם כשהם עולים לפעמי רגלים קפאוכמש"כ מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב, שדרשוהו על עולי רגלים.
.
(שם)
6עיניך יונים. כיונה, מה יונה זו מצויינת קפבבמיני צבעונים.
כך ישראל מצויינים בתגלחת במילה ובציצית.
(שם)
7עיניך יונים. כיונה, מה יונה זו צנועה קפגאין הפי' צנועה במה שאינה מזדווגת אלא לבן זוגה, כמש"כ בסמוך, יען דזה חשיב בסמוך למעלה בפני עצמה, אלא הפי' צנועה בהליכותיה ובמדותיה.
כך ישראל צנועים, ומה יונה זו פושטת צוארה לשחיטה כך ישראל, שנאמר (תהילים מ״ד:כ״ג) כי עליך הורגנו כל היום.
(שם)
8עיניך יונים. מה יונה זו מכפרת על העונות קפדכמש"כ (בס' ויקרא) ובן יונה או תור לחטאת.
כך ישראל מכפרים על האומות, שכל אותן שבעים פרים שמקריבים בחג הוא כנגד שבעים אומות, כדי שלא יצדה העולם מהן קפהתרגום תוהו ובהו – צדיא וריקניא, ור"ל שלא יהא העולם ריק מהם.
.
(שם)
9עיניך יונים. כיונה, מה יונה זו משעה שמכרת את בן זוגה שוב אינה ממירה אותו באחר, כך ישראל משעה שהכירו להקב"ה לא המירוהו באחר.
(שם)
10עיניך יונים. כיונה, מה יונה זו נכנסת לקנה ומכרת בה קנה ושובכה קפוכי בכל שובך יש הרבה קנים ואינה צריכה לחפש.
וגוזליה ואפרוחיה וחלונותיה, כך הן ג' שורות של תלמידי חכמים כשהן יושבין לפניהם כל אחד ואחד מכיר את מקומו קפזר"ל התלמידים של החכמים כשהם יושבין לפני הסנהדרין יושבים בסדר כזה שכל אחד מכיר את ערך מקומו, ועי' סנהדרין ל"ז א'.
.
(שם)
11עיניך יונים. כיונה, מה יונה זו אע"פ שאתה נוטל גוזליה מתחתיה אינה מנחת שובכה לעולם, כך ישראל אע"פ שחרב ביהמ"ק לא בטלו שלש רגלים בשנה קפחועי' בשו"ת תשב"ץ ח"ב ס"ס ר"א דמכאן רמז לעלות לרגל אף בזמן הזה. ואמנם אין זה אלא רמז קל, יען דלא אמר שלא בטלו העליה לרגל אלא הרגלים עצמן, משום דהו"א כיון דעיקר שמחת הרגלים אינו אלא בזמן שביהמ"ק קיים כמבואר בפסחים ק"ט א' שאין שמחה אלא בבשר קדשים, ולכן הו"א דמשחרב ביהמ"ק כיון דאי אפשר בשמחה אמתית אין חיוב גם בעיקר הרגל, קמ"ל. והרמז שכ' התשב"ץ יבואר בהמשל שובך מיונה, וירושלים רמז לשובכן של ישראל.
.
(שם)
12עיניך יונים. כיונה, מה יונה זו מחדשת גורן בכל חודש וחודש קפטר"ל שעושה גוזלות בכל חודש, ומכנה זה בשם גורן כמו שעת חדוש התבואה בשדות, המכונה בשם גורן, כמ"ש בב"מ פ' איזהו נשך הלויני כור חטין ואני אתן לך לגורן, שפירושו בשעת בכור התבואה.
כך ישראל מחדשין בכל חודש וחודש תורה ומעשים טובים קצאולי הכונה למה שמחדשין הלבנה בכל חודש, שעל זה אמרו (סנהדרין מ"ב א') דהוי כהקבלת פני השכינה, ויש בכלל זה גם תורה [קבלת התורה] גם מעשים טובים.
.
(שם)
13עיניך יונים. כיונה, מה יונה זו שוגרת רגליות הרבה קצאכלומר משלחת רגליה למרחוק משובכה, ומלשון הגמרא ב"ב כ"ג א' שגר היונה.
וחוזרת לשובכה, כך ישראל כתיב בהו (הושע י"ד) יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור, ממצרים זה דור המדבר, מארץ אשור אלו עשרת השבטים, אלו ואלו סופם והושבתים על בתיהם נאם ה'.
(שם)
14עיניך יונים. כיונה, מה יונה זו הביאה אורה לעולם בימי נח קצבכלומר בשורה טובה ושמחה כי תם המבול.
כך ישראל מביאין אורה לעולם, שנאמר (ישעיה ס') והלכו גוים לאורך.
(מ"ר)
15עיניך יונים. רבי אומר, יש מין יונה שמאכילים אותה, וחברותיה מריחות אותה ובאות אצלה לשובכה, כך ישראל בשעה שהזקן יושב ודורש, הרבה גרים מתגיירים אז, הדא הוא דכתיב (ישעיהו כ״ט:כ״ד) בי בראותו ילדיו וגו' וסמיך ליה וידעו תועי רוח ביה קצגדפי' הכתוב, כי בראות יעקב את ילדיו ובניו שהולכים בדרך הטובה והנם מקדשים את ה', ומתוך כך אותם שהיו תועי רוח יתבוננו עתה במעשה ה' ויתנו כבוד לשמו.
.
(שם)