אני חבצלת. למה נקרא שמה חבצלת – שחבויה בצלה אר"ל בצל עצמה, שעדיין לא התפתחה ולא יצאו עוד העלים לחוץ, והיינו בקטנותה. וטעם עיקר דרשה זו במלה חבצלת נראה דהוא עפ"י המוסכם מחכמי הלשון שאין שורש בלה"ק יותר משלש אותיות, ועל המרובעים ועל המחומשים יאמרו שהן מורכבים [ע' מזה בס' צחות להראב"ע דף נ"א ובס' מאזנים דף מ"ב ובס' מכלול להרד"ק אות א' במלת אחשדרפנים], וכנראה גם דעת חז"ל מסכמת לכלל זה, שכן מצינו כמה מלות שהם יתירים על שלש אותיות שדרשו בפנים שונים, כמו (ברכות נ"ד ב') אלגביש – על גב איש, (עירובין י"ט א') גיהנם – גיא הנם, (יומא ע"ה ב') מחספס – נמוח על פס יד, (ב"ב ע"ה ב') כדכד – כדין וכדין, (נדה ס"א ב') שעטנז – שוע, טוי ונוז, ועוד הרבה מאד, וכן כאן יען כי המלה חבצלת היא בת חמש אותיות, לכן דרשוה בנוטריקון, וכפי שיתבאר עוד בדרשות הבאות.
[מ"ר]
קריאה במקור
תורה תמימה על שיר השירים · פרק 2 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אני חבצלת השרון. אמרה כנסת ישראל אני היא וחביבה אני, אני היא שחבבני הקב"ה משבעים אומות, חבצלת שעשיתי לו צל ע"י בצלאל, דכתיב ויעש בצלאל את הארון, השרון – שאפרתי לפניו שירה ע"י משה, דכתיב אז ישיר משה ובני ישראל ביתכן דמכוין לכלל בנין המשכן שעליו יונח שם צל, והביא הפסוק ממעשה הארון, שתכלית ויסוד כל המשכן – הוי הארון. ויש לפרש עוד הלשון אני היא וחביבה אני עפ"י מ"ש במגילה ט"ז א' עה"פ באסתר לא נעשה עמו דבר, לא מפני שאוהבין את מרדכי אלא מפני ששונאין את המן, מבואר דלפעמים אוהבין את אדם זה רק מפני ששונאים את האדם שכנגדו, וא"כ הלא י"ל דאוהב הקב"ה את ישראל לא מצד עצמן רק מפני הרחקתו מאומות זולתם, ובאופן כזה אין האהבה גדולה כ"כ, ולכן אומרים ישראל אני היא וחביבה אני לא מסבה צדדית כי אם מצד עצמי. ומ"ש וחביבה אני דריש האותיות ח ב שבחבצלת, וכן צ"ל בכל הדרשות הבאות בסמוך.
.
(מ"ר)
(מ"ר)
אני חבצלת השרון. אמרה כנסת ישראל, אני היא וחביבה אני, אני היא שהייתי חבויה בצלן של מצרים ולשעה קלה כנסני הקב"ה לרעמסס והרטבתי מעשים טובים כשושנה געיין במכילתא פ' יתרו על הפ' ואשא אתכם על כנפי נשרים, ר"א אומר, זה יום רעמסס, שנתקבצו כולם ובאו לרעמסס לשעה קלה, והמעשים טובים הם דם פסח ומילה ומצה ומרור. והלשון לשעה קלה יש לכוין דכל כך גדלה אהבתי לו שלא הייתי דרוש כלל להכנות רבות לקיום מצותיו גם אחרי שהייתי טבועה בצרות רבות, אלא בשעה קלה אחר שגאלני תיכף הייתי רטובה במצות ומע"ט, וכן יתפרש זה הלשון בדרשות הבאות.
, ואמרתי לפניו את השירה, שנאמר (ישעיהו ל׳:כ״ט) השיר יהיה לכם כליל התקדש חג דהפסוק ההוא במפלת סנחריב איירי, ומפרש הכתוב שבעת שתפול מחנה סנחריב יהיה לכם שיר כמו השיר שהיה במצרים בלילה אשר התקדש להיות בו חג והוא ליל פסח, ומבואר שבליל פסח אמרו שירה, דהיינו הלל. ובירושלמי פסחים פ"ט ה"ג איתא כתיב השיר יהיה לכם כליל התקדש חג, בא ליל פסח ללמד על מפלתו של סנחריב, ונמצא למד ממנו, מה זה טעון הלל אף זה טעון הלל, ובמה שכתבנו הענין מתבאר, וע"ע בבבלי פסחים צ"ה ב' ואין להאריך.
.
(שם)
(שם)
אני חבצלת השרון. אמרה כנסת ישראל, אני היא וחביבה אני, אני היא שהייתי חבויה בצלו של ים ולשעה קלה הרטבתי מעשים טובים כשושנה הכמש"כ לעיל אות ג'.
, והראיתי באצבע עליו הודריש שרון מלשון הבטה כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר כ"ד י"ז).
, שנאמר זה אלי ואנוהו.
(שם)
(שם)
אני חבצלת השרון. אמרה כנסת ישראל, אני היא וחביבה אני, אני היא שהייתי חבויה בצלו של סיני והוא עפ"י הדרשה (שבת פ"ח א') ויתיצבו בתחתית ההר, מלמד שכפה עליהם ההר כגיגית, והיינו מענין צל. ומ"ש בידי ובלבי, הכונה בידי מה שאמרו נעשה ובלבי – מה שאמרו נשמע.
, ולשעה קלה הרטבתי מעשים טובים כשושנה בידי ובלבי ואמרתי לפניו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע.
(שם)
(שם)
אני חבצלת השרון. אמרה כנסת ישראל, אני היא וחביבה אני, אני היא שהייתי חבויה ורמוסה בצלן של מלכיות, למחר כשיגאלני הקב"ה מצלן אני מרטבת כשושנה ואומרת לו שיר חדש, שנאמר (תהילים צ״ח:א׳) שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה וגו' זנראה דכוונת הלשון ואומרת לו שיר חדש הוא ציון על המזמור שמביא הנקרא שיר חדש, והוא מדבר על גאולת ישראל, ועיקר טעם הדרשה הזאת הוא בנוטריקון מלשון חבצלת כמש"כ לעיל אות א'.
.
(שם)
(שם)
אני חבצלת השרון. אמרה כנסת ישראל, אני היא וחביבה אנו, אני היא שנתונה בעמקי הצרות חסמך בזה על לשון שושנת העמקים, כלומר השושנה הנתונה בעומק ובשפל המצב.
וכשידלני הקב"ה מהצרות אני מרטבת מעשים טובים כשושנה, ואומרת שירה לפניו, הדא היא דכתיב (ישעיהו כ״ו:ט״ז) ה' בצר פקדוך טוסיפא דקרא צקון לחש מוסרך למו, ומפרש כי יצקו לחשם בתודה וקול זמרה אשר הצלת אותם ממצוקתם בעת אשר מוסרך היה למו, וגם כאן דריש המלה חבצלת בנוטריקון [ע"ל אות א'].
.
(שם)
(שם)
אני חבצלת השרון. אמרה כנסת ישראל, אני היא וחביבה אני, אני היא שנתונה בעמקי גיהנם ידריש שושנת העמקים – שושנה שבעמקי גיהנם, וגם דריש חבצלת בנוטריקון, חבויה בצל גיהנם.
וכשיגאלני הקב"ה ממעמקים, כמש"נ (תהילים מ׳:ג׳) ויעלני מבור שאון יאסמיך על הדרשה במדרש שוח"ט פרשה א' דפסוק זה בגיהנם איירי.
, אני מרטבת מעשים טובים ואומרת לפניו שירה, הדא הוא דכתיב (שם) ויתן בפי שיר חדש.
(שם)
(שם)
אני חבצלת השרון. אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, רבש"ע, בשעה שאתה מעמיק עיניך בי יבכלומר שאתה מביא עלי יסורים, וע"ד לשון חז"ל יהיב עיניו ביה ונעשה וכו' [ברוח קצף ואימה], וכן כל מקום שנתנו חכמים עיניהם וכו' (נדרים ז' ב') ולשון שושנת העמקים דריש.
אני מרטבת מעשים טובים כשושנה ואומרת שירה, הדא הוא דכתיב (תהלים ק"ל) ממעמקים קראתיך ה' יבנראה דמכוין למ"ש במנחות נ"ג ב' למה נמשלו ישראל לזית, מה זית אינו מוציא שמנו אלא ע"י כתיתה כך ישראל אין חוזרין למוטב אלא ע"י יסורין, ועיין לעיל בפ' שמן תורק שמך.
.
(מ"ר)
(מ"ר)
אני חבצלת השרון. ר' ברכיה אמר, הפסוק הזה המדבר אמרו יגר"ל שלמה אמרו בשם המדבר, וכן בדרשה הבאה הארץ אמרו,
, אמר המדבר, אני מדבר וחביב אני שכל הטובות שבעולם חבויין בי, שנאמר (ישעיהו מ״א:י״ט) אתן במדבר ארז שטה ונתנם לי הקב"ה שיהיו שמורים בי, ולכשיבקשם ממני אני מחזירם לו בלא חסרון ומרטיב מעשים טובים ואומר לפניו שירה, שנאמר (ישעיהו ל״ה:א׳) ישושום מדבר וציה ידוסוף הלשון ותפרח כחבצלת.
.
(שם)
(שם)
אני חבצלת השרון. רבנן אמרי, הפסוק הזה הארץ אמרו טועי' מש"כ לעיל אות י"ג.
, אמרה, אני היא וחביבה אני שכל מתי עולם חבויין בי, ולבשיבקשם הקב"ה ממני אחזירם לו, שנאמר (ישעיהו כ״ו:י״ט) יחיו מתיך וגו', וארטיב מעשים טובים כשושנה, ואומרת שירה לפניו, שנאמר (שם כ"ד) מכנף הארץ זמירות שמענו.
(שם)
(שם)
שושנת העמקים. וכי לא היא חבצלת ולא היא שושנה, אלא כל זמן שהיא קטנה הוא קורא אותה חבצלת, לפי שחבויה בצלה טזר"ל כל זמן שהיא בקטנותה היא כמו עטופה וחבויה בצל עצמה, מפני שעדיין לא נתפשטה ולא יצאו עוד העלים לחוץ.
, הגדילה קורא אותה שושנה.
(שם)
(שם)
שושנת העמקים. א"ר אליעזר, משל את הצדיקים במשובח שבמינים ובמשובח שבאותו המין. במשובח שבמינים – בשושנה, ובמשובח שבאותו המין – בשושנת העמקים, לא כשושנת ההר שנוחה להכמש, אלא בשושנת העמקים שמרטבת והולכת.
(שם)
(שם)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7d898a1be4cc0340c4cb1ba5544e65f1ec86abe042e46aad7744e81d4d871cd7