1אתי מלבנון. א"ר לוי, לא היה צריך קרא לומר אלא אתי ללבנון, ולמה הוא אומר מלבנון, אלא מתחלה הוא נוער מביהמ"ק ואח"כ הוא פורע מאוה"ע קטולבנון הוא ביהמ"ק כמש"כ (ר"פ ואתחנן) הארץ הטוב הזה והלבנון, [ועיי"ש לפנינו בתו"ת] והיה צ"ל ללבנון, אלא בא לרמז שמקודם יתנער הקב"ה כביבול מחורבן ביהמ"ק כמש"כ התנערי מעפר קומי שבי ירושלים (ישעיהו נ״ב:ב׳), והיינו שיבנה אותו מחדש, ומשם יפרע מאוה"ע, והיינו מלבנון, ממקום המקדש.
.
(מ"ר)
2אתי מלבנון כלה. תמן תנינן, נותנין לבתולה שנים עשר חודש משתבעה הבעל לפרנס את עצמה, ובאחשורוש הוא אומר ששה חדשים בשמן המור, אמר הקב"ה, אני לא עשיתי כן, אלא עד שאתם עוסקין בטיט ולבנים קפצתי וגאלתי אתכם, הדא הוא דכתיב אתי מלבנון כלה קטזודריש מלבנון כמו מלבנים, כלומר עד שאתם עוסקין בטיט ובלבנים מיד לקחתי אתכם לי.
.
(מ"ר)
3אתי מלבנון כלה. א"ר שמואל בר נחמני, בעשרה מקומות נקראו ישראל כלה, שש בשיר השירים, אתי מלבנון כלה, לבבתני אחותי כלה, מה יפו דודיך אחותי כלה,
4נפת תטופנה שפתותיך כלה. גן נעול אחותי כלה, באתי לגני אחותי כלה, וארבעה בנביאים, קול חתן וקול כלה (ירמיהו ל״ג:י״א) קיזומה דלא חשיב עוד לשונות כאלה בירמיה ז' ל"ד, ט"ז י'. כ"ה י', צ"ל משום דענינם הם לרעה, שישבית ה' שמחת חתן וכלה, ובילקוט גריס תחת הפסוק קול חתן וקול כלה דחשיב כאן – את הפסוק דירמיה ב' ל"ב התשכח כלה קשוריה ועמי שכחוני ואותה גירסא מסתבר יען דפסוק זה שלפנינו כאן לא איירי ביחס הקב"ה לישראל אלא רק שישמע בערי יהודה קול חתן וקול כלה. משא"כ אותו הפסוק דאיירי ביחס זה.
וככלה תעדה כליה (ישעיהו ס״א:י׳) ותקשרים ככלה (שם מ"ט) ומשוש חתן על כלה (שם ס"ב) וכנגדן לבש הקב"ה עשרה לבושין, גאות לבש, לבש ה' עוז התאזר קיחומפרש דהשם עוז מוסב למעלה ולמטה, לבש ה' עוז, עוז התאזר.
(תהילים צ״ג:א׳), וילבש צדקה, וילבש בגדי נקם, תלבושת, ויעט כמעיל קנאה (ישעיהו נ״ט:י״ז), הדור בלבושו, אדום ללבושיך (שם ס"ג) הוד והדר לבשת (תהילים ק״ד:א׳), [וכל כך למה], כדי להפרע מאוה"ע שבטלו מישראל עשרת הדברות שהיו מצטצמים עליהם ככלה קיטכלומר מקשרין ומחברין.
.
(שם)
5אתי מלבנון תבאי. אמר הקב"ה לישראל, כשגליתם לבבל עמכם הייתי שנאמר (ישעיהו מ״ג:י״ד) למענכם שלחתי בבלה, לכשתחזרו לבית הבחירה בקרוב אני עמכם, הדא הוא דכתיב אתי מלבנון תבאי קכהוא ע"פ הדרשה המובאה לפנינו בתו"ת פ' ויגש על הפסוק אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה, מלמד שכשירדו ישראל למצרים ירדה שכינה עמהם, וכן כשעלו עלתה שכינה עמהם, וע' מש"כ שם ובמגילה כ"ט א'.
.
(שם)
6תשורי מראש אמנה. א"ר יוסטא בר שונם, לכשיגיעו הגליות לטורי אמנה הן עתידות לומר שירה, מה טעם – תשורי מראש אמנה קכאתרגום יונתן הר ההר (פ' חקת) טוורוס אומנוס. והוא הגבול מא"י, ומשיגיעו בני הגלות להתם יחלו לומר שירה על שהגיעו לא"י.
.
(ירושלמי שביעית פ"ו סוף הלכה א')
7תשורי מראש אמנה. אין לשון תשורי אלא לשון קרבן, עתידין אוה"ע להביא תשורות למלך המשיח, ובאיזה זכות – בזכות אבנה שהאמין אברהם כמש"נ והאמין בה', ובזכות אמנה שהאמינו ישראל במצרים, כמש"כ ויאמן העם.
(שם)
8מראש שניר. זה יצחק, מה שניר זה אינו מקבל זריעה אלא פעם אחת כך לא נתנסה יצחק אלא פעם אחת קכבבענין העקדה, ולא כמו אברהם שנתנסה בעשר נסיונות, ושניר הוא מין הר כזה שאי אפשר לחרוש עליו כי אם פעם אחת, וטעם הדבר שלא היה צריך יצחק להרבה נסיונות כמו אברהם, י"ל משום דאברהם היה הראשון שהחל לפרסם שם ה' כמבואר בתורה ובאגדות היה צריך לכמה וכמה מקרים ונסיונות עד שיתפרסם היטב התכלית הנרצה לו בזה, אהבת ה' ויחודו, משא"כ יצחק כבר היה מוחזק באמונת אבות לא היה צריך לרבוי נסיונות. והנה יש בענין אגדה זו נוסחאות שונות וכולן מכוונות לכונה אחת.
.
(שם)
9וחרמון. זה יעקב, מה חרמון זה כל טובו נתן בזוטו קכגכלומר בתחתיתו, שהר חרמון הוא הר הטל, כמ"ש כטל חרמון וגו'.
כך כהונה מיעקב, לויה מיעקב ומלכות מיעקב קכדשהוא זוטא ואחרון באבות.
.
(שם)
10ממענות אריות. זה סיחן ועוג, [דבר אחר ממענות אריות – זו גלות בבל ומדי, מהררי נמרים – זו אדום ] קכהמה שבמוסגר העתקנו מש"ר פ' כ"ג.
.
(מ"ר)
11מהררי נמרים. אלו הכנענים, מה הנמר הזה חצוף כך הכנענים חצופים, הדא הוא דכתיב (יהושע ח׳:י״ז) ולא נשאר איש בעי אשר לא רדפו אחר ישראל.
(שם)