1כולך יפה רעיתי. זה יעקב אבינו שהיתה מטתו שלמה ולא נמצא בה פסול קהר"ל לא כמו אברהם שיצא ממנו ישמעאל ולא כמו יצחק שיצא ממנו עשו, אבל תולדותיו של יעקב כולה יפה.
.
(מ"ר)
2כולך יפה רעיתי. תנא רשב"י, בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע קובשעת מתן תורה אמרו ישראל רק נעשה לבד, והפסיק נעשה ונשמע כתיב ס"פ משפטים, ואם אין כאן ט"ס ויתור לשון ונשמע צ"ל כמש"כ רש"י ס"פ משפטים דהפסוק נעשה ונשמע אע"פ שהוא כתוב ס"פ משפטים אך נאמר הוא בשעת מת"ת, יעו"ש, ומש"כ לעיל פסוק א' אות ו'.
באותה שעה לא היו בהם לא זבים ולא מצורעים ולא חגרין ולא סומין ולא אלמין ולא חרשין ולא שוטין ולא שממין קזר"ל שעממין, משוגעים ומבולבלים, והוא מלשון הכתוב (קהלת ז׳:ט״ז) למה תשומם.
ולא טפשין ולא חלוקי לב קחבין איש לרעהו בענין קבלת התורה, שכולם הסכימו לזה בלב אחד, ויתכן דסמיך לכלול זה בין המומין, משום דלפי אותו הזמן והמקום היה נחשב חסרון מחלוקי לב כמום.
ועל אותה שעה נאמר כולך יפה רעיתי קטוע' מש"כ בענין זה בתורה תמימה פ' תזריע ריש פרשה נגעים.
.
(שם)
3כולך יפה רעיתי. תניא, מה ראה הכתוב ליחס בספר שמות ראובן שמעון לוי אצל משה ואהרן קיבפרשה וארא (ו' י"ד) בתולדות משה ואהרן הקדים יחס ראובן ושמעון, אלה ראשי בית אבותם בני ראובן וגו' ובני שמעון וגו', ואלה שמות בני לוי וגו' ותלד לו את אהרן ואת משה ומכיון שהגיע להם פסק מלמנות שאר השבטים.
, לפי שקבלו תוכחת אביהם, ולכך נאמר כולך יפה רעיתי קיאר"ל אע"פ שקנטרם ודבר אתם קשות, כמבואר בפ' ויחי, אעפ"כ קבלו את הדברים באהבה וכבוד ולא הרהרו אחריו.
.
(שם)
4כולך יפה רעיתי. כתיב (זכריה ד') ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה ושנים זיתים עליה, אמר הקב"ה, הואיל וכך, כולך יפה רעיתי ומום אין בך קיבכי ענין מראה מנורה זו היא משל אל ישראל ופרנסיו, ותחת אשר יחזקאל בשעתו אמר (יחזקאל כ"ב) היו לי בית ישראל לסיג כולם נחושת ובדיל וברזל ועופרת וגו', אמר זכריה שהיא כולה זהב טהור, וזהו משל לישראל, ועל זה אמר הקב"ה כולך יפה רעיתי ומום אין בך.
.
(שם)
5ומום אין בך. אין בודקין ביוחסין מסנהדרין ומעלה קיגר"ל מי שיושב בסנהדרין שוב א"צ לבודקו אם הוא מיחוסי משפחה הכשרים לכהונה, יען דקודם שמנוהו בסנהדרין כבר בדקוהו.
, מאי טעמא, דתנא רב יוסף, כשם שבית דין מנוקין בצדק כך מנוקין מכל מום, מאי קרא, כולך יפה רעיתי ומום אין בך קידוליכא למימר דאיירי במום ממש, יען דזה נפקא לן מפסוק אחר, עיין לפנינו בתורה תמימה פרשה יתרו בפסוק ונשאו אתך.
.
(קדושין ע"ו ב')