קמתי אני וגו'. קמתי אני – ולא אוה"ע, לפתוח לדודי – לתשובה כהמכוין להדרשה במדרש לקמן פרשה ז' סי' י"ג שנבוכדנצר הכין צלם והעמיד שלשה שלשה אנשים מכל האומות ואמונות וכן שלשה מישראל להשתחות לו, וכולם השתחוו לבד השלשה מישראל, והם חנניה מישאל ועזריה, וזהו שאמר קמתי אני לפתוח לדודי לקדש את שמו באהבה שלמה ולא אוה"ע שלא עמדו בנסיון, והדיוק הוא מיתור המלה "אני" [דהו"ל קמתי לפתוח] וכמו שדרשו על הפסוק ועברתי בארץ מצרים וגו' אני ה' אני ולא מלאך.
. (שם)
וידי נטפו מור. מור מררים, כגזירת כורש שאמר דעבר פרת עבר, דלא עבר לא יעבור כופרת עובר באמצע העיר בבל וכשחזר כורש ממחשבתו להשיב את ישראל לארצו ולבנות את בית מקדשו מהטעם האמור במדרש כאן גזר אומר דעבר פרת עבר ודלא עבר שוב לא יעבור.
, ואצבעותי מור עובר על כפות המנעול – שמשם ננעל פרת לפניהם. (שם)
וידי נטפו מור. מור – מרורים, שאמרתי לעגל אלה אלהיך ישראל, ואצבעותי מור עובר אעפ"כ מר עובר, עבר על מררי כזר"ל נשא את עוני, ועבר עליו מבלי משים לענשני, וכמו שנאמר וינחם וגו', והוי הטעם עבר על מררי כמו עובר על פשע.
שנאמר וינחם ה' על הרעה וגו' על כפת המנעול – שמשם ננעל בפניהם שלא יכנסו לא"י כחר"ל ממעשה העגל נגזרה גזירה שלא יכנסי לארץ ישראל, ואעפ"י דבתורה מפורש עונש זה במעשה מרגלים, אפ"ה במחשבה עלתה זו במעשה העגל אלא שהמתין להם הקב"ה עד שתתמלא סאתן. וזהו שנאמר בעגל וביום פקדי [במרגלים] ופקדתי עליהם חטאתם זו, וזהו שאמר הכתוב במרגלים תשאו את עונותיכם, שני עונות, עון העגל ועון מרגלים, ועיין ברש"י שם.
. (שם)