1מה יפו פעמיך. דרש רבא, מה יפו פעמיך בנעלים – כמה נאים רגליהון של ישראל בשעה שעולין לרגל יבפשוט דמדייק שאין לפרש כפשוטו שמקלסה בפעמי רגליה משום שאין מן המוסר והצניעות לקלס בלשון כזה, וכמו בדרשה הבאה שאפילו ההדיוט כשמקלס בלשון זה גנאי הוא לו.
.
(חגיגה ג' א' )
2מה יפו פעמיך. א"ר יודן, והלא אפילו ההדיוט כשמקלס בלשון זה גנאי הוא לו ואת אמרת מה יפו פעמיך, אלא – מה נאין עקבותיך במסאני את ברתא דרחמי יגהיינו הך דדרשה הקודמת, ודריש בת נדיב בתו של אברהם שנקרא נדיב, כפי שיבא בסמוך, ואברהם נקרא אוהבו של הקב"ה כמש"כ זרע אברהם אוהבי, וזהו שאמר ברתא דרחמי.
.
(מ"ר)
3מה יפו פעמיך בנעלים. ר' אליעזר ור' יהושע אומרים, מה יפו פעמיך בנעלים – מה היו יפין פעמיך שהיו נועלין בעד כל הצרות ידמוסב ג"כ על ענין העליות לרגל כמבואר בדרשות הקודמות, שהיו מגינות על הצרות, והיינו נועלין, מלשון נעילה וסגירה, ויש גורסין בעד כל החצרות, ויתבאר ע"פ מ"ש בפסחים ח' ב' ופנית בבקר והלכת לאהליך, מלמד שתלך [כלומר שתשוב מירושלים לביתך] ותמצא אהלך בשלום, והיינו כי מצוה זו דעליה לרגל תגן שלא יאונה לך כל רע בחצרך ובביתך שתעזבם לזמן העליה לירושלים.
.
(שם)
4בנעלים. שתי נעלים, נעילה בפסח ונעילה בסכות, אמר הקב"ה לישראל, אתם – נועלים לפני בסכות ואני נועל לפניכם בפסח טור"ל אתם נועלים לפני בחג הסכות בעד מלאכתם שבשדה שנמנעים לעשותם בזמן העליה לירושלים ועולים לרגל ואני נועל לפניכם בפסח שלא ירדו גשמים עוד בשעת הקציר ומלאכה שבשדות.
.
(שם)
5בנעלים. אמר ר' יהושע בן לוי, ראויה היתה העצרת של חג שתהא רחוקה מחג חמשים יום כעד העצרת של פסח, אלא לפי שעצרת של פסח אית ביומא למיזל ולמיתי, אבל עצרת של חג לית ביומי למיזל ולמיתי טזר"ל מפסח ועד עצרת האויר יפה והדרכים מתוקרים, ואפשר לשוב מירושלים אחר הפסח ולשוב בעצרת, משא"כ אחר הסכות יתחילו ימי הגשמים והדרכים מקולקלים, ואם ידחו עצרת של סכות לחמשים יום אחר הסכות לא יהיה באפשר לבא לירושלים.
, אמר הקב"ה, עד דאינון הכא נעביד כולן חד יו"ט ונחדי, הוי אומר מה יפו פעמיך בנעלים יזוהיינו בנעלים מלשון נעילה וסגירה, שנועל יחד את החג עם העצרת.
ודע דלפי המבואר כאן דחג השבועות נקרא עצרת של חג [הפסח], יתבאר הטעם שקראו חז"ל לחג זה גם בשם עצרת, והיינו מפני כי בעקרו אינו חג לעצמו, אלא המשך ועצרת לחג הפסח, ורבים עמלו בזה, ומה שלא קראה התורה אותו בשם זה אולי כדי להבדילו משום עצרת של שביעי של פסח (פ' ראה ט"ז ח'), או משם עצרת של סכות, משא"כ חז"ל קראו לעצרת של סכות בשם יו"ט האחרון של חג, כנודע, ואי אפשר למטעי, או משום דהתורה איירי בעת שישראל שרויים על אדמתם, שאז באמת נוח לקרא לו בשם חג הקציר או חג בכורים מענין מצב התבואות בשדה אז וכמו חג האסיף,
.
(שם)
6בת נדיב. בתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב, כמש"נ (תהילים מ״ז:י׳) נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם יחיתבאר ע"פ מ"ש בסוכה אלהי אברהם שהיה תחלה לגרים, ופירש"י בנדבת לבו להתגייר.
.
(חגיגה ג' א')
7חמוקי ירכיך. פעם אחת גזר רבי שלא ישנו לתלמידים בשוק יטאולי היה זה בשעת הגזירה.
מאי דרש, חמוקי ירכיך, מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר כדריש חמוקי מלשון דודי חמק עבר, וכן עד מתי תתחמקין (ירמיהו ל״א:כ״ב), ודרש ענין הפסוק על דברי תורה על שם סופו כמו חלאים מעשה ידו אמן, שהתורה היא מעשה ידו אומנתו של הקב"ה, כמבואר במ"ר ר"פ בראשית, ור"ל לפעמים כבודה ותכליתה של התורה להיות בסתר, והיינו בשעת הגזירה, שלא יבאו פריצים ויחללוה.
.
(מו"ק ט"ז א')
8חמוקי ירכיך וגו'. א"ר יוחנן, שתין כאהוא חלל שתחת המזבח עשו נקבים שנגרר עליהם יינות הנסכים.
מששת ימי בראשית נבראו, שנאמר חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן, חמוקי ירכיך אלו השתין, כמו חלאים שמחוללין ויורדין עד התהום כבודריש חלאים מלשון חלל.
, מעשה ידי אמן – זו מעשה אומנתו של הקב"ה.
(סוכה מ"ט א')
9חמוקי ירכיך וגו'. א"ר יוחנן, כל תענוגים שמתענגים ישראל בעוה"ז בזכות מילה שנתנה בין ירכים, כמו חלאים – כמה חליים מתחת ידיה, כמה תנוקות נמולים ומתים תחת ידיה כגנראה הכונה דמפרש מהו הזכות יתירה במילה מבשארי מצות – מפני שכמה חולאים ממנה וכמה תנוקות מתים תחת ידיה, ובכ"ז לא ימנע כל אב למול את בנו, לפיכך הזכות גדול, ודריש כמו חלאים מעשה ידי אמן – כמה חליים [מביא] מעשה ידי אמן, כלומר המוהל, וכמו האי אומנא דלא מייץ (שבת קל"ג ב').
.
(מ"ר)