1שררך אגן הסהר. שררך אלו סנהדרין, ולמה נקראו סנהדרין שררך, מה תנוק זה כל זמן שהוא במעי אמו אינו חי אלא מטבורו כדכן היא הוראת השם שרר, וכמו לא כרת שרך (יחזקאל ט"ז ד') בהולדו, ובמעי אמו פיו סתום וכל חיותו באה לו מטבורו בהשפעת אמו כידוע. , כך אין ישראל יכולין לעשות דבר חוץ מסנהדרין שלהם, אגן הסהר – אדרא דזהרא [זה לשכת הגזית] כהשמאיר לכל ישראל, ודריש אגן הסהר על לשכת הגזית על שם שכך היתה מושב הסנהדרין כחצי גורן עגולה שהוא כחצי הירת בתחלת חדושה. .
(שם)
2שררך אגן הסהר וגו'. שררך אלו סנהדרין, ולמה נקראו שררך, לפי שהיא יושבת בטבורו של עולם כועל דרך הכתוב יורדים מעם טבור הארץ (שופטים ט' ל"ז), וביהמ"ק הוא בגבהו של עולם, ומקום הסנהדרין הוא בלשכת הגזית סמוך למזבח, כמבואר לפנינו בתו"ת ר"פ משפטים, ועיין לקמן אות מ"ח בדרשה אפך כמגדל הלבנון. , אגן – שהיא מגינה על כל העולם כולו, הסהר – שהיא דומה לסהר כזשעגול הוא, ובערך כזה היתה מושב הסנהדרין כמשכ"ל אות כ"ה, ויתכן דעל יסוד דרשה זו דרשו במ"ר (קהלת י"ב) והירח אלו סנהדרין שנא' כירח יכון עולם. , אל יחסר המזג [אל יחסרון סנהדרין מעשרים ושלשה] לפיכך היה אחד מהם צריך לצאת [לדבר הרשות] רואה אם נשתיירו שם כ"ג יוצא ואם לאו אינו יוצא, בטנך ערמת חטים, מה ערמת חטים הכל נהנין ממנה אף סנהדרין הכל נהנין מטעמיהן כחאולי הכונה שכל אחד מישראל צריך להלכותיהם, וע"ד מה שאמרו רז"ל הכל צריכין למרא דחיטי, ויתבאר מאד הדמיון לערמת חטים. .
(סנהדרין ל"ז א')
3אל יחסר המזג. שררך אלו סנהדרין כטכמש"כ לעיל אות כ"ד. , אל יחסר המזג – אל תחסר סנהדרין ממופלא שבה לכי לבד מספר ע"א סנהדרין יש עוד אחד מופלא על כולם כמבואר לפנינו בתורה תמימה פ' בהעלותך בפסוק אספה לי שבעים איש. יעוי"ש בארוכה. , דבר אחר אל יחסר המזג – אל תחסר סנהדרין מזה שהוא ממזג את ההלכה לאיתכן דמכוין שלא יהיו סנהדרין בלא אחד מכריע והיינו שלא יהיו במספר זיווגי, וזהו כדי שאם יהיו מחולקים בדעות יהיה אחד מכריע לרוב ויקויים אחרי רבים להטות, וכמבואר אצלנו בתורה תמימה פרשה משפטים בפ' הנזכר. .
(מ"ר)
4אל יחסר המזג. דבר אחר אל יחסר המזג – לא נחסר מזגא דעלמא, כמש"נ (תהלים כ"ג) ה' רועי לא אחסר לבר"ל לא נחסר מזגא דעלמא, זה הקב"ה הזן ומפרנס לכל הברואים ע"י מזיגת ועירוב הכחות והיסודות של כל בריה, שזה צריך לזה וזה לזה, ולכן כולם מתפרנסים, וממילא מתקיים העולם. .
(שם)
5בטנך ערמת חטים. זו תורת כהנים, מה כרס זו הלב מכאן והכרעים מכאן והיא באמצע / כך תו"כ שני ספרים מכאן ושני ספרים מכאן והוא באמצע [והוא] ערמת חטים – ערמה של חטאים לגשרוב חייבי כריתות שהעובר עליהן בשוגג מביא חטאת כתובים בתו"כ. ועל אדות דמיון הספר תורת כהנים לאברי הבטן, עיין מה שדרשו חז"ל ומה שכתבנו לעיל פרשה ה' בפסוק מעיו עשת שן אות ס"ה. .
(שם)
6ערמת חטים. נמשלו ישראל לחטה, מה חטה זו סדוקה כך ישראל סדוקה מילתן לדבקרימת עור הפריעה. .
(שם)
7ערמת חטים. נמשלו ישראל לחטה, מה חטה זו סופגת להר"ל שואבת בקרבה המים כספוג. כך ישראל סופגין נכסיהון של אוה"ע כמש"נ ואכלת את כל העמים וגו' וכתיב (ישעיה ס"א) חיל גוים תאכלו לופשוט דמוסב על העמים הפראים בימים קדמונים שלא היה כל דין ומשפט וחקי אזרח בחברה ומדינה והיו חובלים ומשחיתים כפריצי חיות, והם אינם בכלל מין האדם, וכמו שביארנו בארוכה בענין קרוב לזה בתו"ת פ' משפטים בפ' וכי יגח שור איש את שור רעהו, ובר"פ ברכה, יעוי"ש בארוכה. .
(שם)
8ערמת חטים. נמשלו ישראל לחטים, מה חטים הללו פסולת שלהם נמדדות עמהן לזרומז למ"ש בב"ב צ"ד א' שהלוקח חטים צריך לקבל רובע הקב טינופת, והיינו שהפסולת נמדדת עמהם. כך ישראל כתיב בהו מחוטב עציך עד שואב מימך לחר"ל שנמנין יחד עם הנכבדים שבאומה, כמו הכא בענין בר"פ נצבים דפתח ראשיכם שבטיכם זקניכם וסיים מחוטב עציך עד שואב מימך. .
(שם)
9ערמת חטים. נמשלו ישראל לחטים, מה חטים הללו כשהן יוצאין לזרע אין יוצאין אלא במנין לטלראות כמה כורין הוא זורע. , וכשהם נכנסין אל הגורן אין נכנסין אלא במנין, כך ישראל כשירדו למצרים ירדו במנין כמש"נ בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה וכשעלו עלו ג"כ במנין כמש"נ (פ' בא) כשש מאות אלף רגלי.
(שם)
10ערמת חטים. התבן והמוץ והקש היו מדיינין זה עם זה, זה אומר בשבילי נזרעה השדה, וזה אומר בשבילי נזרעה, אמרה להם החטה, המתינו עד שנבא הגורן ואנו יודעין בשל מי נזרעה, כשנכנסין לגורן בא בעה"ב לזרותה, הלך לו המוץ לרוח, נטל התבן והשליכו לארץ, הקש ושרפו, נטל את החטין ועשה אותן כרי, כך אוה"ע אומרים בשבילנו נברא העולם וישראל אומרים בשבילנו נברא העולם, אמרו להם ישראל, המתינו עד שיבא היום של הקב"ה ואנו יודעין בשל מי נברא, הדא הוא דכתיב (מלאכי ג׳:י״ט) כי הנה היום בא בוער כתנור וכתיב (ישעיהו מ״א:ט״ז) תזרם ורוח תשאם, אבל ישראל נאמר בהם ואתה תגל בה' בקדוש ישראל תתהלל, [הוי בטנך ערמת חטים].
(שם)
11ערמת חטים. והלא של אסטרובלין ממין פרי ארז הנאכל ויש בו זרעונין הרבה. יפה משל חטים, אלא אפשר לעולם בלא אסטרובלין ואי אפשר לעולם בלא חטים מאנראה דחסר כאן סיום הענין כך אי אפשר לעולם בלא ישראל, וישראל נמשלו לחטין, כמבואר בדרשות הקודמות. .
(שם)
12סוגה בשושנים. אמר ליה ההוא צדוקי לרב כהנא, אמריתו נדה שרי ליחודי בהדי גברא, אפשר אש בנעורת ואינה מהבהבת, אמר ליה, התורה העידה עלינו סוגה בשושנים, שאפילו כסוגה בשושנים לא יפרצו בהם פרצות מבר"ל אפי' רק גדר קל כשושנה, והיינו אפי' רק באזהרה קלה ובהבדלה מועטת הן נפרשין מן העבירה, ואין צריך גדר של אבנים להפרידן, וע"ע בדרשה הבאה. .
(סנהדרין ל"ז א')
13סוגה בשושנים. אלו דברי תורה שהן רכים כשושנים [ואע"פ כן סיגים המה], הרי שנשא אדם אשה ובא להזקק לה והיא אומרת לו כשושנה אדומה ראיתי הוא פורש מיד, מי גרם לו שיפרוש, איזה כותל או עמוד ברזל או נחש נשכו או עקרב עקצו, אלא דברי תורה שרכין כשושנה שנאמר בה ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב מגהפי' כשושנה אדומה ראיתי כנוי לטפת דם נדה, ומה שאמר אלו דברי תורה שרכין כשושנה, הפי' הוא שהם קלים לפרוץ ולעבור עליהם כמו גדר של שושנים, שהבחירה היא ביד האדם, וכפי הנראה מפרש סוגה מלשון נסוג אחור, ור"ל סוגה בשושנים, ע"י טפת דם כשושנה הוא נסוג אחור ופורש ממנה, וגם מפרש סוגה בשושנים בתואר על התורה מלשון סיג וגדר של שושנים כמש"כ, וע"ע בדרשה הקודמת. .
(מ"ר)