1כחוט השני וגו'. כחוט השני שפתותיך – זה לשון של זהורית עטפי' צמר צבוע אדום קשרו בראש שעיר המשתלח.
ומדברך נאוה – זה שעיר המשתלח פדריש מדברך מלשון מדבר, ע"ש שהשעיר המשתלח נשלח למדבר כנודע, והיה המחזה נאוה מאוד ע"י שלווהו זקני ירושלים וכל הסדר, כמבואר במס' יומא, וזהו מדברך נאוה. וגם י"ל דמפרש ומדברך נאוה מלשון דיבור, ורומז להוידוי שהתודו עליו על חטאות בני ישראל כמבואר בפרשה.
, אמרו ישראל לפני הקב"ה, רבש"ע, אין לנו לשון של זהורית ושעיר המשתלח פאשיכפרו עלינו.
, אמר להם, כחוט השני שפתותיך – רחישת פיך חביבה עלי כחוט של זהורית, ומדברך נאוה – מדברתיך יאי פבר"ל דבריך שאתה קוראם בפיך, נאה ומקובל לפני כענין שעיר המשתלח, והוא ע"ד שאמרו [סוף מנחות ק"י א'] כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה, וכן בכל הקרבנות, וכן תורת שעיר המשתלח.
.
(שם)
2ומדברך נאוה. מדבר שלך נאוה, דא"ר אבא בר כהנא, אע"פ שהוא מדבר חייבין על מחיצתו עכשיו כשם שחייבין על מחיצתו בזמן שהוא בנוי פגדריש מדברך על ביהמ"ק ע"ש שהוא עתה תרב ועזוב כמדבר וכמש"כ (ישעיה ס"ד, ט') ציון מדבר היתה, וכ"ז הוא נאה שקדושתו בו כדמפרש, וכשם שהיה בנוי אם היה אדם נכנס בטומאה במחיצתו היה חייב כך עכשיו אף שהוא חרב אם יכנס אדם במקום מחיצתו חייב.
.
(שם)
3כפלח הרמון רקתך. ת"ר, הרואה רמונים בחלום, אם ע"ה הוא יצפה למצות, שנאמר כפלח הרמון רקתך – אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון פדגפן כנוי לצדיקים שמקיימים התורה בטעם ובהשכל ודעת כמו יין גפן, ורמון כנוי לעמי הארץ, לפי שהרמון הוא יבש בלי לחלוחית, וכך הע"ה מקיימים התורה בלי כל רגש נפשי.
ועיין במגילה ו' א', דריש בשם העיר רקת שהיא טבריה, ולמה נקרא שמה רקת שאפי' ריקנין שבה מלאים מצות כרמון, ולפי הדרשות שבכאן בלשון זה דקאי על כלל ישראל בכל מקום שהם קשה מאי רבותא דטבריה ואולי ס"ל אותו מ"ד דהלשון רקתך בא לענין דרשה אחרת שבכאן, והיינו לענין הסנהדרין, כבדרשה הבאה.
.
(ברכות נ"ז א')
4כפלח הרמון רקתך. רבי אבא ורבי אחא, חד אמר, הריקן שבשלש שורות [שבסנהדרין] רצוף תורה כרמון הזה פהעי' סנהדרין ל"ז א' דלפני הסנהדרין היו יושבן ג' שורות של ת"ח שלא ממנין הסנהדרין ואמר בזה שאפילו הם שלא היו מסנהדרין היו גדולי תורה.
ואין צ"ל מבעד לצמתך – על היושבין בסנהדרין עצמה פועיין משכ"ל אות י' בבאור המובן תלמידי חכמים בלשון צמתך.
, וחד אמר, הריקן שבסנהדרין רצוף תורה כרמון הזה, ואין צ"ל על יושבין תחת הזית ותחת הגפן והתאנה ועוסקין בדברי תורה פזאולי הוא ציור לחכמים הלומדים תורה לא לתכלית המשפט וההוראה כי אם לתכלית הלמוד עצמו, והם הוו חכמים ביותר, יען כי אין להם הטרדה הבאה לסנהדרין לרגלי משמרתם ופקודתם, והם יושבים בשלוה ומנוחה ועוסקים בתורה, וישיבה שלוית כזו מתוארת בישיבת תחת גפן ותאנה ע"פ לשון הפסוק במלכים המצייר שלות ישראל איש תחת גפנו ותחת תאנתו.
.
(מ"ר)
5כפלח הרמון רקתך. מעשה בחמריה דר' יונתן שהשיב תשובה נצחת לכותי אחד, קרי עליה ר' יונתן, כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך, אפילו ריקנין שבך מלאים תשובות כרמון, ואין צ"ל מבעד הצנועין והמצומתין שבכם פחעיין מש"כ לעיל פסוק א' אות י'.
.
(מ"ר)