באתי לגני. מהו באתי לגני, אומרים ישראל לפני הקב"ה, וכי יש בעה"ב שיעשה סעודה לאורחים ולא יסב עמהם, הדא הוא דכתיב (ד' י"ז) יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו, באותה שעה בא הקב"ה לגן עדן ומיסב עמהם, הדא הוא דכתיב באתי לגני וגו'.
(שם שם)
(שם שם)
קריאה במקור
תורה תמימה על שיר השירים · פרק 5 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
באתי לגני. אמר ר"ש בר יוסנה, באתי לגן אין כתיב כאן אלא לגני – למקום שהיה עקרי מתחלה, הדא הוא דכתיב וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן אר"ל כי מתחלת בריאת העולם היתה הכונה והתכלית להשרות שכינתו ית' בעולם זה התחתון, ורק לאחר חטא אדה"ר והדורות שאחריו עלתה השכינה כביכול ממדרגה למדרגה למעלה [עיין במ"ר בראשית פרשה י"ט], ועתה כששב להשרות שכינתו בישראל בגמר בנין המקדש באהבה וחבה יתירה הוא אומר באתי לגני – למקור שהיה עיקר תכליתי מתחלה מראש ומקדם, וזהו גם באור דרשה הבאה.
.
(מ"ר)
(מ"ר)
באתי לגני. א"ר יהודה ב"ר סימון, לשעבר היה הקב"ה מקבל הקרבנות מלמעלה, דכתיב וירח ה' את ריח הניחח, עכשיו מקבל מלמטה, הדא הוא דכתיב באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי בעיין מש"כ באות הקודם וצרף לכאן.
.
(מ"ר)
(מ"ר)
אחותי כלה. אחותי – שנתאחו לי בגלות גשנתדבקו לי, מלשון מאחים את הקרע.
כלה שנתכלו בגלות, כמש"נ (תהילים מ״ד:כ״ג) כי עליך הורגנו כל היום, לפיכך עתיד לקראם אחותי שיהיו אחויים אצלו, כלה – כמש"נ (ישעיהו ס״א:י׳) וככלה תעדה כליה.
(מ"ר פ' נשא פ' י"ג)
(מ"ר פ' נשא פ' י"ג)
אריתי שרי וגו'. אריתי מורי עם בשמי, שנתמררו בגלות והיו מבשמין עצמן בקדוש שם שמים, לכך עתיד הקב"ה לענגם בגן עדן ולקטר לפניהם מן כל הבשמים דהוא ע"פ מ"ש צדיקים יושבים בג"ע ונהנין מזיו השכינה, ע' ברכות י"ז א'.
.
(שם שם)
(שם שם)
אכלתי יערי עם דבשי. אמר הקב"ה, לפי שהערו ישראל נפשם למיתה בגלות, כמש"נ (ישעיהו נ״ג:י״ב) תחת אשר הערה לשת נפשו והיו עוסקים בתורה המתוקה מדבש, לפיכך עתיר הקב"ה להשקותם יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית ולהרחיצם בנחלי חלב, אכלו רעים אלו ישראל, אלו בעלי מצות, שתו ושכרו דודים אלו תלמידי חכמים ההמשתה היא מעלה יתירה מאכילה, שכן עיקר סעודה נקראת בשם משתה, כמש"כ ויעש משתה, עשה המלך משתה, ולכן יחס הלשון אכלו רעים לסתם ישראל בעלי מצות, ושתו ושכרו דודים לת"ח.
.
(שם שם)
(שם שם)
אכלו רעים וגו'. א"ר ינאי, משל למלך שעשה סעודה וזימן אורחים אצלו והיה מחזיר עליהם ואומר להם יערב לכם ויבסס לכם.
(מ"ר)
(מ"ר)
אכלו רעים וגו'. הובא בדרשה יבא דודי לגנו וגו', סוף פרשה הקודמת.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7d898a1be4cc0340c4cb1ba5544e65f1ec86abe042e46aad7744e81d4d871cd7