לא יפרע לא יגדל פרע על אבל. כדתניא בת"כ ר"מ אומר ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום על מתו כדרך שבני אדם פורעין ופורמין על מתיהן וההיא דפרק הנשרפין ושלהי פרק כ"ג ששנו פרועי ראש ששמשו במיתה דמשמע דמיירי בשעת עבודה ולא על מתו מקרא דופרע לא ישלחו דאיתקש פרועי ראש לשתויי יין הוא דמפיק לה מה שתויי יין אין הכהנים מוזהרין אלא בשעת ביאה לקמדש אף פרועי ראש אינן אסורין לגדל פרע אלא בשעת ביאה למקדש וכ"ג אסור לגדל פרע ולפרום את בגדיו לעולם שהרי הוא תמיד במקדש ולפיכך קרא דאת ראשו לא יפרע דכהן גדול אע"פ שמצד אבלות אינו אסור אלא על מתו בלבד מצד ביאתו למקדש אסור לעולם בין אבילותו בין בביאתו למקדש שהרי הוא שם לעולם אבל הכהנים ההדיוטים שאינן במקדש לעולם אינן אסורין בפריעות ראש אלא על מתיהן או בעת ביאתן למקדש:
קריאה במקור
מזרחי · ויקרא · פרק 21 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341