מזרחי · ויקרא · פרק 21 · פסוק 9

כי תחל לזנות כשתתחלל ע"י זנות שהיתה בה זיקת בעל וזנתה או מן הארוסין או מן הנשואין ורבותינו נחלקו בדבר והכל מודים שלא דבר הכתוב בפנויה. מאמרו כשתתחלל הודיענו שפירוש תחל מענין חלול לא מענין תחלה וכן שנינו בבריתא בפ"ד מיתות כי תחל יכול אפילו חללה את השבת ת"ל לזנות בחלול שבזנות הכתוב מדבר ואמרו כשתתחלל אינו ר"ל שהוא מבנין התפעל כי אין שום אחד מן המפרשים שפירש כן רק קצתם אמרו שהוא מבנין הפעיל והתי"ו ראויה להפתח וקצתם אמרו שהוא מבנין נפעל והחי"ת ראויה להפתח וכונת' בפירוש כשתתחלל אינו אלא להוציאו מבנין הפעיל ואמר על ידי זנות הוא לאפוקי חלול דבר אחר כדתניא יכול אם חללה את השבת תדון בשרפה ת"ל כי תחל לזנות כשחללה בזנות ולא שחללה בדבר אחר ואמרו שהיתה בה זיקת בעל הוא לאפוקי פנויה כדתניא יכול אם זנתה פנויה תדון בשריפה תלמוד לומר כאן אביה ולהלן נאמר אביה מה אביה האמור להלן בזנות עם זיקת הבעל אף אביה האמור כאן בזנות ע"י זיקת הבעל ואמרו מן הארוסין או מן הנשואין הוא אליבא דרבי עקיבא דאמר אחת ארוסה ואחת נשואה יצאת לשריפה יכול אפי' פנויה נאמר כאן אביה ונאמר להלן בית אביה מה להלן זנות עם זיקת הבעל אף כאן זנות עם זיקת הבעל אמר לו רבי ישמעאל אי מה להלן נערה והיא ארוסה אף כאן נערה והיא ארוסה אמר ליה בת ובת אני דורש ואהני ג"ש למעוטי פנויה ואהני בת ובת לרבות נערה והיא נשואה בוגרת והיא ארוסה בוגרת והיא נשואה ואפילו הזקינה רבי ישמעאל אומר בארוסה הכתוב מדבר או אינו אלא אפילו נשואה ת"ל ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הכל הוי בכלל הנואף והנואפ' הוציא הכתוב בת ישראל לסקילה ובת כהן לשרפה מה כשהוציא בת ישראל לסקילה ארוסה ולא נשואה אף כשהוציא בת כהן לשריפה ארוסה ולא נשואה:

את אביה היא מחללת חללה ובזתה את כבודו שאומרים עליו ארור שזו ילד ארור שזו גדל. כדתניא בפ"ד מיתות היה רבי ירמיה אומר מת"ל את אביה היא מחללת שאם היו נוהגין בו קדש נוהגין בו חול כבוד נוהגין בו בזיון אומרים ארור שזו ילד ארור שזו גדל ואמר רב אשי כמאן קרינן רשיעא בר רשיעא ואפילו לרשיעא בר צדיקא כמאן כי האי תנא: