מזרחי · ויקרא · פרק 4 · פסוק 10

כאשר יורם מאותן אימורין המפורשין בשור זבח השלמים וכי מה פירש בזבח השלמים שלא פירש כאן אלא להקישו לשלמים מה שלמים לשמן אף זה לשמו ומה שלמים שלום לעולם אף זה שלום לעולם. בת"כ והכי פירושא מה פי' בזבח השלמים שאינו מפורש כאן והלא כי היכי דפירש בזבח השלמים לכולהו חלבים בפרט הכי נמי פי' להו הכא גבי פר משיח ואם כן קרא דכאשר יורם משור זבח השלמים למאי אתא אלא לאקושי פר כהן משיח לשלמים מה שלמים לשמן דכתיב ואם זבח שלמים שתהא זביחה לשם שלמים כדגרסינן בריש זבחים אף זה לשמו והא דבעינן לשמן לאו למימרא דאם שחטן שלא לשמן פסולין דהא אמרינן בריש זבחים מוצא שפתיך תשמור ועשית נדבה אשר דברת בפיך והלא נדר היא אלא אם כמו שנדרת עשית יהא נדר ואם לאו יהא נדבה אלמא שחטן שלא לשמן כשרין אלא לומר שאם שחטן שלא לשמן אינן עולים לבעלים לשם חובתן וכן שנינו בריש זבחים כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרין אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה ומה שלמים שלום לעולם כדמשמע משם שלמים אף זה אף על פי שאין שמו שלמים הוא שלום לעולם ואם תאמר בלא הקישא נמי תיפוק לי מזבח השלמים שכל הזבחים מביאין שלום לעולם ומניין לרבות חטאת ואשם ת"ל זבח י"ל האי הקישא לאו להכי הוא דאתא אלא לשחטן שלא לשמן כדלעיל וכיון דאתא הקישא לשלא לשמן יליף מינה נמי לעני' שלום בעולם מכח דאין הקש למחצה אף על פי שאין צריך לו אבל מה שתרץ בזה רבי' הלל ז"ל דאפילו הכי אצטריך הקישא דמהו דתימא כיון שכהן משיח חטא די לו שמכפר עליו ולא שיביא שלום בעולם קמ"ל הוא דבר תמוה מאד דמה הפרש יש בין חטאת דכהן משיח לשאר חטאות ואשמות דקתני בת"כ ומניין לרבות חטאת ואשם תלמוד לומר זבח אלמא אף על גב דחטאח ואשם אינן באים אלא על חטא ואשם אפילו הכי מביאין שלום בעולם ולא אמרינן בהו די להן שיכפרו עליהם ולא שיביאו שלום בעולם ואם תאמר כיון דילפינן מהקישא דכאשר יורם משור זבח השלמים מה שלמים לשמן אף זה לשמו היכי קאמר רבי ינאי בפרק כל הבשר וכי מה למדנו משור זבח השלמים מעתה אלא הרי זה בא ללמד ונמצא למד כו' והלא כבר למדנו משור זבח השלמים מה שלמים לשמן אף זה לשמו יש לומר דרבי ינאי פשטיה דקרא דכאשר יורם דמיירי באימורים המורמים קא קשיא ליה דמה למדנו משור זבח השלמים לענין האימורין והלא כולהו כתיבי הכא כמו בשלמים ומה שאמר אלא מקיש שור זבח השלמים לפר כהן משיח ולא אמר מקיש פר כהן משיח לשור זבח השלמים מה שלמים לשמן אף פר כהן משיח כן דהכי עדיף טפי שבא ללמד ולמד יש לומר דהכי קאמר בא ללמד ולמד אלא שהתימה הוא על שבא ללמוד במקום שבא ללמד והזכיר זה ועוד מכיון שבא להקיש זה לזה למד זה לזה וזה לזה:

ובשחיטת קדשים מצריכו ללמוד הימנו שאין למדין למד מן הלמד בקדשים בפ' אי זהו מקומן. פירוש קרא דכאשר יורם למאי הילכתא כתביה בפר כהן משיח אי ללמד שור של שלמים לפר כהן משיח שירימו ממנו יותרת הכבד ושתי הכליות כמו בשלמים הא בגופיה דפר כהן משיח כתיבי בפירוש אלא משום דבעי אגמורי פר העלם של ציבור לשעירי עבודת כוכבים יותרת הכבד ושתי הכליות מדאיתקוש להדדי לענין הקטרת אימורין כדאמרינן בזבחים פרק ב"ש והם הביאו את קרבנם אשה ליי' וחטאתם לפני יי' על שגגתם חטאתם אלו שעירי עבודת כוכבים שגגתם זה פר העלם של צבור חטאתם על שגגתם אמרה תורה חטאתם הרי היא כשגגתם ובפר העלם של ציבור לא כתיבי ביה כליות ויותרת אלא מהקישא דפר כהן משיח דכתיב ביה ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת ותניא לפר זה פר העלם צבור לפר החטאת זה פר כהן משיח מה פר כהן משיח יש באמוריו שתי הכליות והיותרת אף פר העלם כן ואין למדין מן הלמד הוצרך הכתוב לכתוב קרא דכאשר יורם בפר כהן משיח אע"ג דלא צריך ליה לגופיה לומר אם אינו ענין לגופיה תנהו ענין לפר העלם של צבור והוה ליה כאילו הוא כתיב בפר העלם של צבור ולמדנו מזה שאם לא היה כתוב בו בפירוש לא היו יכולין שעירי עבודת כוכבים ללמוד מפר העלם של צבור משום דדבר הלמד בהקש אינו חוזר ומלמד בהקש ואם תאמר אי הכי למה לי כאשר יורם הא נפקא לן הך דרשא דאין למדין מן הלמד בפרק בית שמאי מקרא דועשה לפר יתירא דלא היה צריך לכתוב אלא וכשם סתמא ופשיטא דעלה קאי והקשו שם והא בגופיה כתיבי פירוש מועשה כאשר עשה לפר החטאת אמר רב פפא משום דבעי אגמורי פר העלם צבור ליותרת הכבד ושתי הכליות לשעירי עבודת כוכבים ובפר העלם צבור לא כתיבי ביה בגופיה אלא מהקישא הוא דאתו לפיכך אצטריך לפר יתירא למהוי כמאן דכתיב בגופיה דלא להוי דבר הלמד בהקש חוזר ומלמד בהקש ופרש"י משום דלקמן בעינן לאימורי פר העלם יותרת ושתי הכליות על שעירי עבודת כוכבים בהקישא דחטאתם על שגגת' ובפר העלם לא כתיבי יותרת ושתי הכליות אלא ואת כל חלבו יקריב ממנו ובהקישא דהאי קרא דועשה לפר כאשר עשה לפר גמר להו מפר כהן משיח דכתיבי ביה להכי אצטריך פר יתירא בפר העלם צבור ולא כתיב ביה ועשה כאשר עשה לפר החטאת דפשיטא דהאי ועשה לפר קאי דעליה קאי אלא לכפיל בהקישו פעם שניה ללמוד יותרת הכבד ושתי הכליות דנהוי האי פעם שניה במקום כתיבא דלא להוי דבר הלמד בהקש חוזר ומלמד בהקש דקיימא לן בפרק אי זהו מקומן דאין למדין בהקש מן הלמד בהקש כבר הקשה זה רש"י ז"ל בפרק אי זהו מקומן ותירץ ה"מ לתנא דדריש לפר זה פר העלם צבור אבל לאידך תנא דדריש לפר זה פר יום הכפורים אצטריך כאשר יורם ללמד שאין למדין מן הלמד ואם תאמר והא מיתורא דחטאת הוא דגמרי שעירי עבודת כוכבים לענין יותרת ושתי הכליות כדתניא בת"כ החטאת להביא שעירי עבודת כוכבים לכל האמור בענין וכן כתב רש"י לעיל החטאת להביא שעירי עבודת כוכבים לכליות ולחלבים וליותרת וקרא דהחטאת בפר כהן משיח הוא דכתיב ואם כן שעירי עבודת כוכבים מפר כהן משיח דכתיבי בהו אימורין בפירוש הוא דגמרי ואין כאן למד מן הלמד ואם כן קרא דכאשר יורם וקרא דלפר זה פר העלם צבור למה לי י"ל דההיא תנא דדריש מיתורא דהחטאת לרבות שעירי עבודת כוכבים לכל האמור בענין דריש קרא דכאשר יורם להקיש פר כהן משיח לשור זבח השלמים מה שלמים לשמן ומביאין שלום בעולם אף פר כהן משיח לשמו ומביא שלום לעולם וקרא דלפר לפר יום הכפורים ולא לפר העלם ואידך תנא דדריש מהקשיא דחטאתם על שגגתם מה שגגתם שהוא פר העלם מביא שתי הכליות ויותרת אף חטאתם שהן שעירי עבודת כוכבים כן ופר העלם לא כתיבי ביה יותרת וכליות אלא מהקישא דועשה כאשר עשה שהוקשו בו פר העלם לפר כהן משיח דריש קרא דכאשר יורם ללמד הימנו שאין למדין למד מן הלמד בקדשים וקרא דלפר לפר יום הכפורים ומאן דדריש קרא דלפר לפר העלם צבור ואצטריך כדי ללמוד המנו שאין למדין למד מן הלמד בקדשים דריש קרא דכאשר יורם להקיש פר כהן משיח לשלמים מה שלמים לשמן ומביאים שלום בעולם אף פר כהן משיח כן: