מזרחי · ויקרא · פרק 4 · פסוק 8

ואת כל חלב פר חלבו היה לו לומר מה תלמוד לומר פר לרבות פר יום הכפורים לכליות ולחלבים ויותרת. בת"כ וכך שנו גם כן גבי ואת כל דם הפר ישפוך דמו היה לו לומר מה תלמוד לומר פר לרבות פר יום הכפורים לשפיכה ורש"י ז"ל לא הביא רק מה ששנו בפסוק ואת כל חלב פר החטאת ולא ידעתי למה שהרי הקושיא של מת"ל פר שוה בשניהם גם מה שכתב לכליות ולחלבים ויותרת אינו כן בנוסח הברייתא של ת"כ אלא לרבות חלב פר יום הכפורים לכליות ויותרת והכי דיקא טפי שהרי בפר יום הכפורים כליות ויותרת בלבד הוא דלא כתיבי ולמדו אותן מרבוייא דאת הפר דהכא אבל חלבים בהדיא כתיב ביה ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה ומלת חלב כוללת כל החלבים חוץ מהכליות והיותרת כדכתיב בפרשת שמיני ואת החלב ואת שתי הכליות ואת היותרת מן הכבד ולמה נאריך בזה והרי היא עצמו כתב גבי ועשה לפר להביא יותרת ושתי כליות שפירש שם ולא פירש כאן ואלו חלבים לא קאמר:

החטאת להביא שעירי עבודת כוכבים לכליות ולחלבים ויותרת. בת"כ אבל בנוסח שלנו אינו כן אלא לרבות שעירי עבודת כוכבים לכל האומו' בענין והכי דיקא טפי לפי ששעיר עבודת כוכבים שהיא שעיר החטאת הבא עם פר העולה בהוראת בית דין לא נתפרשו לו מתן דמו אם יהיה בפנים או בחוץ ולא אימוריו לפיכך כתב החטאת יתירא דהוה ליה למכתב ואת כל חלבו ירים ממנו או לפי מדרשות ואת כל חלב הפר ירים ממנו כדי ללמד שאותו השעיר של עבודת כוכבים שהוא חטאת הוא בכלל האמור כאן בפר כהן משוח לכל מילי בין לענין מתן דמים והזאתן בין לענין מקום הזאתן שהיו במזבח הזהב בין לענין האמורים שהיו הכליות והחלבים והיותרת יחד לא כמו שכתב רש"י לכליות ולחלבים ויותרת בלבד אבל לא לענין מתן דמים והזאתן ולא לעניים מקום הזאתן אם הוא במזבח הזהב או במזבח העולה דא"כ מנ"ל לרז"ל לדרוש מייתורא דהחטאת לזה ולא לזה או לזה ולא לזה ולא כללן יחד וכו' דא"כ לא ידענו אלו החטאות של שעירי עבודת כוכבים אם הם פנימיו' או חיצוניות מאחר שלא למדנו מייתורא דהחטאת אלא ענין הכליות והחלבים והיותרת בלבד ומה שאמרו לרבות שעירי עבודת כוכבים לכל האמור בענין אף על פי שאין בעבודת כוכבים אלא שעיר א' בלבד תבא עם פר העולה כמו שכתוב בפרשת שלח לך שהרי הכהן המשיח בשגגת עבודת כוכבים שעירה הוא מביא כהדיוט י"ל מפני שהשבטים כלם היו מביאים כל א' פר לעולה ושעיר לחטאת בשגגת הוראת בית דין בעבודת כוכבים כדתנן בפרק קמא דהוריות וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל בפרק י"ב מהלכות שגגות וא"כ י"ב שעירים היו ולא שעיר אחד ולפיכך אמרו לרבות שעירי עבודת כוכבים:

ירים ממנו מן המחובר שלא ינתחנו קודם הסרת חלבו. בת"כ לא אמרו אלא ירים ממנו מן המחובר ומייתי לה במנחות פרק התודה ושם אמרו בשלמא והקריב ממנו מן המחובר אלא ירים ממנו התם מאי מחובר איכא כדרב חסדא אמר אבימי דאמר רב חסדא אמר אבימי שלא ינתח כשב קדש קודם שיטול אמוריו דפירוש ממנו בעודו שלם משמע ואם תאמר למה לי קרא דממנו תיפוק לי מדתניא בת"כ ואייתי לה בפרק אי זהו מקומן ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו והוציא מלמד שמוציא את כלו כשהוא שלם ופרש"י דאי במנותח היאך יוציא הכל בהוצאה אחת הנתחים וקרבו ופרשו פי' דוהוציא את כל הפר בהוצאה אחת קאמר דאל"כ את כל הפר למה לי הא לעיל מיניה כתיב ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו יוציא והיינו כל הפר וכיון שמוציאו כשהוא שלם חוץ לג' מתנות ואח"כ מנתחין אותו שם ושורפין אותו כדתניא בת"כ יכול יוציאנו שלם וישרפנו שלם תלמוד לומר ראשו וכרעיו מה ראשו וכרעיו על ידי נתוח אף כאן על ידי נתוח אי אפשר שירומו האימורין ממנו אחר הנתוח שכבר היה אז חוץ לג' מחנות ונפסלו ביוצא ושמא י"ל לאגמורי לשור זבח השלמים דכתיב בתריה כאשר יורם משור זבח השלמים הוא דאתא שלמד לשור זבח השלמים שלא ינתחנו קודם נטילת האמורין ויש מפרשים דהא דקתני מלמד שמוציא את כולו כמו שהוא שלם פירושו אם ירצה להוציאו שלם הרשות בידו ואחר שיוציאנו חוץ לג' מחנות מנתחו ואח"כ שורפו ואם ירצה מנתחו מבפנים ואח"כ מוציאו חוץ לג' מחנות ושורפו אלא שצריך ליטול ממנו האימורים קודם הנתוח בעודו שלם: