מזרחי · שמות · פרק 21 · פסוק 32

אם עבד או אמה כנעניים. שכך שנו במכילתא בכעניים הכתוב מדבר או אינו אלא בעברי כשהוא אומר כסף שלשים שקלים הרי בכנענית הכתוב מדבר דאילו העבריים דינן כישראל בכופר לא בשלשים שקלים:

כסף שלשים שקלים יתן גזרת הכתוב היא בין שהוא שוה אלף זוז בין שאינו שוה אלא דינר. לא ידעתי מה בא להודיענו הרב בזה שהרי מקרא מלא הוא כסף שלשים שקלים לא פחות ולא יותר ל"ש שוה פחות מזה ל"ש שוה יותר מזה א"ת שבא להודיענו שהיא גזרה ואין בזה טעם הרי בערכים כמו זה ולא כתב הרב שם כלום:

והשקל משקלו ד' זהובים לא מצאתי זה בשום מקום. אבל נראה שהיה סובר שמשקל דינר של כסף כמשקל דינר של זהב ולפיכך נקראו שניהם בשם דינר וכשמצא בגמר' שהסלע שהוא השקל ד' דינרים הוציא מזה שהשקל של זהב ג"ג משקלו ד' דינרים של זהב אבל מההיא דפ' אלו ערפות דנשתייר ממנו כעובי דינר זהב ומההיא דפרק בתרא דחגיגה דמה מזבח שאין בעוביו אלא דינר זהב משמע שדינר של זהב לא היה עוביו שוה לדינר של כסף וא"כ משקלו לא היה כמשקל של כסף דאין סברא לומר אף על פי' שעוביו גדול מעוביו של כסף רחבו קטן משל כסף ולעולם משקלו היה כשל כסף ולפיכך צ"ל דאין ה"נ שדינר של זהב לא הי' משקלו שוה לדינר של כסף אלא שעם כל זה מאחר שנקראו שניהם בשם דינר כשמצא שהדינר של כסף הוא רביעיתו של סלע שהוא השקל הוציא מזה שהדינר של זהב הוא רביעיתו של שקל זהב ואם כן השקל משקלו ד' זהובים אף על פי שהשקל של זהב אין משקלו שוה לשקל של כסף וכך פרש"י עצמו בסוף נשא ששקלי זהב אין משקלם שוה למשקל שקלי הכסף אבל ליכא לאקשויי ממתניתין דפרק שבועת הדיינין דתנן המלוה לחברו על המשכון ואבד המשכון אמר ליה סלע הלויתיך עליו שקל היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני עליו וסלע היה שוה דמשמע דשקל פחות מסלע וא"כ כשמצא לרבותינו ז"ל שאמרו הסלע הוא ד' דינרים לא יוכל להוציא מזה שהשקל הוא ד' דינרים משום דלשון חכמים לחוד ולשון תורה לחוד ושקלי התורה כל שקל ושקל ד' דינרים והשקלים הנזכרים בדברי חכמים אינן אלא ב' דינרים וכן פרש"י עצרו שם שקל חצי סלע: