קריאה במקור

מזרחי · ויקרא · פרק 10 · פסוק 12

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
קחו את המנחה אף על פי שאתם אוננים והקדשים אסורין לאונן. דאל"כ למה הוצרך לומר להם זה הרי כבר נאמר בפרשת צו וזאת תורת המנחה וגו' והנותרת ממנו יאכלו אהרן ובניו ואיכא לאקשויי מאי אע"פ שאתם אוננים דקאמר והלא אף אם לא היו אוננים היה צריך לומר להם קחו את המנחה וכו' מפני שאותה שבפרשת צו אינה אלא מנחה של יחיד וזאת היא מנחה של צבור ומנחת שעה ואין ללמוד הימנה ומהו זה שאמר אע"פ שאתם אוננים והקדשים אסורין דמשמע דלולא זה לא היה צריך לומר להם קחו את המנחה וגו' שכבר נכתב כל זה בפרשת צו והיו לומדים ממנה והלא רש"י בעצמו כתב גבי ואכלוה מצות לפי שהיא מנחת צבור ומנחת שעה ואין כיוצא בה לדורות הוצרך לפרש בה דין שאר מנחות לומר אף זו דין שאר מנחות נוהגת בה כדלקמיה ועוד איך הניח הסבה שנתן גבי ואכלוה מצות שהיא סבה כוללת לכל דיני המנחה האמורים פה שהם הנותרת מן המנחה ולא כולה ואכלוה מצות ולא חמץ ואכלתם אותה במקום קדוש ולא חוץ לעזרה כי חקך וחק בניך ולא חק בנותיך שכל אלו הוצרכו להכתב פה מפני שאין ללמוד מאותן הכתובין בפרשת צו גבי מנחת יחיד. ושמא י"ל מפני שכתוב בסוף העניין כאשר צויתי שזה אינו נופל אלא בעניין האנינות שנאסרו באכילת קדשים ופה התיר להם שיאכלו הקדשים באנינותם והוצרך לומר להם שכך צויתי להתיר לכם מה שנאסר לשאר אוננים אבל בדיני המנחה שהוצרכו להכתב פה מפני שאותה מנחה שבפרשת צו היא מנחת נדבת יחיד ולדורות וזו מנחת צבור ולשעה שאין ללמוד הימנה אין צריך לומר כי כן צויתי אלא כשהוא סותר מה שקדם אבל בדבר שאינו סותר די בצווי לבדו:
2
את המנחה זו מנחת שמיני ומנחת נחשון זו מנחת שמיני דכתיב בה ומנחה בלולה בשמן כי היום יי' נראה אליכם שהיא מנחת נדבה של צבור שהיתה בהוראת שעה שהרי בפרשת צו כתיב גבי מנחת ונפש כי תקריב קרבן מנחה היחיד מביא מנחת נדבה ואין הצבור מביאין מנחת נדבה ומנחת נחשון היא המנחה של חנוכת המזבח שהקריבו ביום שהוקם המשכן שהיא ר"ח ניסן שהוא שמיני למלואים דכתיב ביה ויהי המקריב ביום הראשון נחשון בן עמינדב ואלו השתי מנחות כל אחת מהן היא מנחה בפני עצמה ולא מנחת נסכים שהביאו הצבור על עולתם ועל עולת התמיד ועל עולת החדש ולא מנחת הנסכים שהביא נחשון על עולתו בו ביום לחנוכת המזבח ולא היתה באותו יום מנחה בפני עצמה חוץ ממנחת שמיני ומנחת נחשון וכלל את שתיהן בשם מנחה אבל בת"כ שנו קחו את המנחה זו מנחת נחשון הנותרת זו מנחת שמיני ולא שמעתי פירושו כי למה לא כללו את שתיהן בשם המנחה כדפירש רש"י ז"ל ואיך הוציא ממלת הנותרת זו מנחת שמיני והלא לגופיה הוא דאתא לומר שלא הותר להם לאכול רק הנותרת כדכתיב בפרשת צו והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו ואם בעבור שכבר נכתב זה בפרש' צו הרי כבר שנו גבי ואכלוה מצות מת"ל לפי שהיא מנחת צבור ומנחת שעה ואין כיוצא בה לדורות לכך נאמר ואכלוה מצות וזה הטעם עצמו נאמר גבי הנותרת וכן כתב רש"י ז"ל גבי ואכלוה מצות לפי שהיא מנחת צבור ומנחת שעה ואין כיוצא בה לדורות הוצרך לפרש בה דין שאר כל מנחו' ודין שאר מנחות כולל כל דיני שאר המנחות אף דין הנותרת והרי גבי חקך וחק בניך ששנו בת"כ והביאו גם רש"י ז"ל שאין לבנות חק בקדשים ולא היה צריך לומר זה שכבר נכתב בפרשת צו והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו בניו ולא בנותיו אלא שגם זה מכלל דיני שאר המנחות הוא והטעם שאמרו גבי ואכלוה מצות היא גם בזה ולפיכך לא הוצרכו להזכיר הטעם ההוא בכל דין ודין מדיני המנחה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341