מזרחי · במדבר · פרק 8 · פסוק 25

ולא יעבוד עוד עבודת משא בכתף אבל חוזר הוא לנעילת שערים ולשיר ולטעון עגלות וזהו ושרת את אחיו עם אחוהי כתרגומו. פירוש האי קרא דולא יעבוד עוד בעבוד' הכתף בלבד קמיירי דמדכתיב בתריה ושרת את אחיו שהם בני גרשון ומררי שעבודתן בנעילת שערי' ובשיר ובטעינת העגלו' שנתן להם משה מאות' שהביאו' הנשיאים שתים לבני גרשון וארבע' לבני מררי למדנו שפי' ולא יעבוד עוד אינו אלא בעבודת הכתף שאינו נמצא אלא בבני קהת בלבד וזהו אמרו וזהו שכתב אחריו ושרת את אחיו ואמר שפי' את אחיו עם אחוהי שלא נחשוב שפי' את כמשמעו והוא שרות העוב' את אדניו ומה ששנו בספרי ושרת את אחיו מגיד שחוזר לנעילת שערי' ולעבודת בני גרשון לאו דוקא בני גרשון דסתם אחיו לגרשון ומררי משמע אלא הה"נ בני מררי ששניהם יחד אין עבודתן אלא בטעינת העגלות ובשיר ובנעילת שערי' אלא שתפש בני גרשון הסמוך לפרשת בני קהת שעבודתן בכתף וכן הא דנקט ולנעילת שערים לאו דוקא אלא הה"נ לשיר שגם הוא בכלל עבודת בני גרשון הוא כמו טעינת העגלות אלא שהשמיטוהו מפני שאינו שרות ולא תפול עליו מלת ושרת את אחיו ואע"פ שנקרא עבודת עבודה עבוד' לעבודה אחרת שם עבודה נופל אפי' שאינ' שרות שהרי גבי ולעבדו בכל לבבכם דרשו בו בת"כ אי זו היא עבודה שבלב זו תפלה. אבל הרמב"ן ז"ל טען ואמר אבל בספרי לא אמרו אלא מגיד שחוזר לנעילת שערים ולעבודת בני גרשון וכן נראה שאם כדברי הרב למה לא היו ממנין אותן בני עשרים לשיר ולנעילת שערי' ולטעון העגלות עד שיזקינו ולמה היה מניינם מבן ל' ועד בן חמשים אלא למשא בלבד ועוד בני גרשון ובני מררי שכל עבודתן כשרה בזקנים למה נמנו כן אלא כיון שהיתה פקודתם במשא אהרן מבן שלשים עד בן נ' לא היו ממנין אותן לשיר שהוא עיקר עבודתן של לוים אלא בראויין למשא שכל הממונים לשיר ראויין בעבודת כלם ומתוך שנמנו בני קהת מבן שלשי' ועד בן חמשים אפי' לשיר נמנו כלם כן שלא יהיו בני גרשון ובני מררי בשנים אלו כשרים לשיר ובני קהת פסולין בו אבל לנעילת שערי' ולטעון העגלות כלם כשרים הם ועוד כתוב מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן נ' שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד ודרשו בשחיטת חולין יכול אף בשילה ובבית עולמים כן ת"ל לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא לא אמרתי אלא בזמן שעבודה בכתף והרי עבודת עבודה היא השיר כמו שכתב רש"י ז"ל בסדר נשא אם כן אף לשי' נפסלו בזמן שהעבודה בכתף וכן בדברי דוד נאמר ויספר הלוים בזמן שלשים שנה ומעלה וכתיב מאלה לנצח על מלאכת בית יי' עשרים וארבעה אלף וארבעת אלפים מהללים ליי' בכלים אשר עשיתי להלל בו עד שנבנ' הבי' שהיה להם משא בכתף לא היו ממנים לשיר אלא בראויין למשא אבל חזר דוד למנותן מבן כ' לצורך הבית כשנבנה כמו שנתבאר עכ"ד. ונ"ל שאין מכל אלו טענה כלל על דברי הרב כי מה שאמר אבל בספרי לא אמרו אלא מגיד שחוזר לנעילת שערים ולעבודת בני גרשון כלומר ולא לשיר כדפירש רש"י ז"ל אינה טענה כי כבר יתכן לפרש לנעילת שערים וה"ה נמי לשיר דומיא דולעבודת בני גרשון דהה"נ לעבודת בני מררי כדלעיל יעוד שלא יתכן לפרש דוקא לנעילת שערים ולא לשיר כדפירש הרמב"ן ז"ל דאם כן יחוייב לפרש ושרת את אחיו שהוא מורה דוקא על השירות שעושין אחר הנ' שפסולין לשי' לפי דעתו ואין זה נכון שהרי ושרת את אחיו סתם כתיב ומשמע אף לעבודתם שעובדים קודם הנ' שהוא השיר. ומה שטען עוד שאם כדברי הרב למה לא היו ממנים אותם בני כ' לשיר ולנעילת שערים ולטעון העגלות עד שיזקינו אינה טענה כי מי גלה לו שטעינת העגלות היא נוהגת בהם עד שיזקינו והלא כתוב מבן שלשים ועד בן נ' לעבוד ולמשא ולא יותר אבל הרב ז"ל יפרש שהמניין הזה שמשלשים ועד נ' הם השנים שהלוים מחויבים בכל מיני העבודות של כל א' מבני לוי לא בשנים האחרות שבשאר השנים אין משא בכתף לבני קהת וטעינת העגלות לבני גרשון ולבני מררי בחיוב ומעתה מה שטען על דברי הרב למה לא היו ממנין אותם מבני עשרים לשיר ולנעילת שערים ולטעון העגלות עד שיזקינו אינה טענה כי המנין הזה אינו אלא להודיע שנות החיוב לכל מיני העבודות של כל אחד ואחד מבני לוי ואיך יכתוב השנים הכשרות לשיר ולנעילת השערים ולטעון העגלות עד שיזיקינו שאין בם משא בכתף לבני קהת ולא טעינת העגלות לבני גרשון ולבני מררי. גם מה שטען ולמה לא היה מניינם מבן שלשים ועד בן נ' אלא למשא בלבד אינה טענ' כי הרב סובר שמנינם זה לכל מיני העבודות של כל אחד מבני לוי היתה ולא למשא בלבד. גם מה שטען שמאחר שבני גרשון ובני מררי כל עבודתן כשרה בזקנים למה נמנו כן אינה טענה כי המנין של בני גרשון ומררי הוא בעבור טעינת העגלות שאינן מחוייבין בחיוב רק מל' ועד נ' ומה שטען עוד מבריתא דפ"ק דחולין דתניא יכול אף בשילה ובבית העולמים כן תלמוד לומר לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא לא אמרתי אלא בזמן שהעבודה בכתף והרי עבודת עבודה היא השיר כמו שכתב רש"י ז"ל בסדר נשא אם כן אף לשיר נפסלו בזמן שהעבוד' בכתף לא הבינותי איך חייב מזה שבזמן שהעבודה בכתף נפסלו הלוים אף לשיר אם מפני שכתוב במקרא הזה עבודת עבודה שהוא השיר ועבוד' משא שהיא העבודה בכתף ובאמרו בשניהם יחד מבן שלשים ועד בן חמשים למדנו שמחמשי' ומעלה פסולין בשניהם יחד זה שבוש בלי ספק כי המקרא הזה אינו מורה אלא על החיוב והמחיוב מזה הוא שמבן נ' ומעלה אינו בחיוב לעשותה לא שהן פסולין לעשות והראי' על שהמקר' הזה אינו מורה על פסול מברייתא דפ"ק דחולין דקתני זאת אשר ללוים מת"ל לפי שנאמר ומבן נ' שנה ישוב מצבא העבודה למדנו ללוי' שהשנים פוסלות בהם יכול מומין פוסלין בהם ודין הוא כו' תלמוד לומר זאת אשר ללוים זאת ללוים ואין אחרת ללוים משמע דאי לאו קרא דומבן נ' שנה ישוב מצבא העבוד' לא למדנו ללוים שהשנים פוסלות בהם אע"פ שכתו' בהם מבן ל' שנה ועד בן נ' שנה ומה שכתב הוא בספרי ועוד כתוב מבן ל' שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד ודרשו בשחיטת חולין יכול אף בשילה ובית עולמים כן תלמוד לומר לעבוד עבודה ועבודת משא לא אמרתי אלא בזמן שהעבודה בכתף דמשמע דקרא דמבן שלשים שנה ומעלה ועד בן נ' שנה בפסול השנים קמיירי ולפיכך אמרו על המקרא הזה יכול אף בשילה ובבית עולמים כן אין בנוסחאות שלנו כן אלא ברישא דבריתא אמרו זאת אשר ללוים מת"ל לפי שנאמר ומבן נ' שנה ישוב למדנו ללוים שהשנים פוסלות בהם יכול מומין פוסלין בהם כו' תלמוד לומר כו' יכול אף בשילה ובבית העולמים כן ת"ל כו' אלמא האי יכול דבריתא אקרא דומבן נ' שנה ישוב שלמדנו ממנו פסול השנים קאי ולא אקרא דמבן שלשים שנה ועד בן נ' שנה כמו שכתב הוא וא"כ גרסתו המשובש' גרמה לו כל זה אך מה שקשה בעיני על פי' רש"י ז"ל מאותה ברית' דפ"ק דחולין הוא דמדקאמר לא אמרתי אלא בזמן שהעבודה בכתף משמע שהקס"ד היה רוצה לפסול עבודה אחרת חוץ מעבודת הכתף בשילה ובית העולמי' ולפיכך השיב לו לא אמרתי שהעבודה שהיא חוץ מעבודת הכתף פסול בה אלא בזמן שהיתה העבודה בכתף אבל בשילה ובית עולמים שלא היתה עבודה בכתף אין שום עבודה אחרת פסול בה ואי כדפרש"י ז"ל שאין עבודה אחרת פסול בה במדבר אלא עבודת משא הכתף בלבד מאי לא אמרתי אלא בזמן שהעבודה בכתף דקאמר לא אמרתי אלא בעבודת הכתף מיבעי ליה ועוד מדקאמר יכול אף בשילה ובית עולמי' כן משמע שבמדבר היה הפסלות נוהג אף בעבודת הנוהגות בשיל' ובית עולמים שהוא עבודת השיר דאס"ד אף במדבר לא היה הפסלות נוהג אלא בעבודת הכתף אם כן בשילה ובית עולמים שלא היה שם עבודת כתף פשיטא דאין פסלות שנים נוהג בהם ומאי יכול אף בשילה ובית עולמים כן דקאמר והרי רש"י ז"ל עצמו פירש גבי יכול אף בשילה ובית עולמים כן יכול אף בשילה ובית עולמים שאין עבודת לוים אלא שוערים ומשוררי' יהיו נפסלים בשילה משמע שבמדבר נפסלין היו באלה ושמא י"ל דהכי קאמר יכול כמו שהשנים פוסלות בלוים במדבר יהיו פוסלות אף בשילה ובית עולמים כן וכמו שהן פוסלות במדבר העבודה היותר כבדה שבעבודות שהיו להן בעת ההיא והיא עבודת המשא בכתף לבני קהת והעבודה של טעינת העגלות לבני גרשון ומררי אף בשילה ובית עולמים כן שיהיו השנים פוסלות העבודה היותר כבדה בעת ההיא תלמוד לומר לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא לא אמרתי שהשנים פוסלות בהן רק בזמן שהיה המשא בכתף אבל בשילה ובית עולמים שלא היה שם עבודה בכתף אין השנים פוסלות בהן אי נמי יש לומר שהבריתא הזאת חולקת עם ההיא דספרי שזאת הבריתא סוברת דקר' דלא יעבוד עוד פוסלת כל מיני העבודות אפילו נעילת שערים ועבודת בני גרשון חוץ משמירת המשכן שזו אינה בכלל עבודה שזהו המובן מקר' דושרת את אחיו באהל מועד לשמור משמרת ועבודה לא יעבוד והבריתא דספרי סוברת דקרא דלא יעבוד עוד במשא בכתף בלבד קמייר' שהיא עבודה קשה ואין הזקנים יכולין להתעסק בה אבל בעבודות הקלות שיכולין גם הזקנים להתעסק בהן כגון נעילת שערים ושיר וטעינת העגלות של בני גרשון שאינה אלא מיריעות ומכסים וקלעים וכיוצא בהם אין השנים פוסלות בהן לפיכך פירשו קרא דושרת את אחיו בכל שאר העבודות חוץ מעבודת משא בכתף: