מזרחי · במדבר · פרק 9 · פסוק 1

ולמה לא פתח בזו מפני שהיא גנותן של ישר' שכל מ' שנה שהיו ישר' במדבר לא הקריבו אלא פסח זו בלבד. בספרי אבל במכילתא שנינו בפרשת בא אל פרעה בפסוק והיה כי תבאו אל הארץ וגו' ושמרתם את העבודה הזאת תלה הכתוב עבודה זו בביאתם לארץ שלא נתחייבו במדבר אלא פסח אחד בלבד שעשו בשנה השני' ועל פי הדבור והביאו גם רש"י ז"ל בפירושו שם ומשמע שאין זה מאמ' עצלותן אלא מחמת שלא נתחייבו בו אלא אחר ביאתן לארץ ואף זו לא נעש' אלא על פי הדבור ושמא יש לומר שהבריתו' הללו חולקות זו לזו שהבריתא של ספרי סוברת שנתחייבו ישראל במצוה זו אפילו במדבר וקרא דוהיה כי תבאו אל הארץ מפרשי לה כי האי תנא דאמר דביאה הכתובה גבי תפילין הוא לומ' עשה מצוה זו שבשבילה תכנס לארץ הכי נמי עשה מצו' זו שבשבילה תכנס לארץ ומה שלא עשו פסח במדבר אלא בשנ' השנית בלבד אינו אלא מחמת עצלות ואע"פ שהיו רובן ערלי' מפני שלא נשבה להם רוח צפונית כל מ' שנה שהיו במדבר כדאיתא ביבמות ובחגיגה וכתיב וכל ערל לא יאכל בו ואם כן לא היו חוטאים במה שלא עשו פסח במדבר שהרי ערל אסור באכילתו מ"מ כיון שעונותיהם הם שגרמו שלא נשבה להם רוח צפונית כל אותן מ' שנה שהיו במדבר לפי שהיו נזופים בעון המרגלים ואלמלא עון המרגלים היתה נושבת בהם רוח צפוני' והיו נמולים והיו עושים הפסח במדבר היינו גנותן והבריתא של מכילתא סוברת כאידך תנא דתנא דבי ר' ישמעאל הואיל ונאמר' ביאו' בתורה סתם ופרט לך הכתוב באחד מהם לאחר ירושה וישיבה אף כל לאחר ירושה וישיבה ומה שהקריבו פסח במדבר בשנה השנית ופסח בגלגל בימי יהושע קודם שנכבשה ונחלקה הארץ לא עשו אלא על פי הדבור ולפיכך הותר להם לאכול הפסח אף על פי שבשניה' שנולדו להם משיצאו ממצרים ערלים היו ומילת זכרם מעכבתם מלאכול בפסח כמו ששנינו במכילתא ומייתי לה ביבמות אי נמי י"ל שהבריתא של ספרי אינ' חולקת עם הברית' של מכילת' ששתיהן סוברות שלא נתחייבו במדבר אלא הפסח של השנה השנית בלבד והפסח שנעשה בגלגל בימי יהושע שהיו על פי הדבור דס"ל כי האי תנא דאמ' שכל מקום שנאמ' ביאה אינה אלא לאחר ירושה וישיב' ודקשיא לך אם כן כיון שמן הדין לא היה להם לעשותו מה גנות היה להם י"ל דהיינו גנותם שנשתהו ליכנס בארץ עד מ' שנה מפני עון המרגלים ולפיכך לא נצטוו ואם היו זוכים ליכנס בארץ מיד היו מצווים מיד זהו שטת התוספות בפרק קמא דקדושין: