מזרחי · במדבר · פרק 9 · פסוק 2

במועדו אף בשבת אף בטומאה. בספרי אליבא דרבי יאשיה דתניא ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו מה תלמוד לומר לפי שהוא אומר ושחטו אותו וכל קהל עדת ישראל שומע אני בין בחול בין בשבת ומה אני מקיים מחלליה מות יומת בשאר כל מלאכות חוץ משחיטת הפסח או אף בשחיטת הפסח ומה אני מקיים ושחטו אותו בשאר כל הימים חוץ מן השבת ת"ל במועדו דברי ר' יאשיה נם לו רבי יונתן ממשמע הזה עדיין לא שמענו נם לו ר' יאשיה לפי שהוא אומר צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאישי ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי במועדו מה תלמוד לומר במועדו אם ללמד על התמיד שדוחה את השבת הרי כבר נאמר וביום השבת שני כבשים וגו' מת"ל במועדו אלא מופנה להקיש לדון ג"ש נאמר כאן במועדו ונאמר להלן במועדו מה להלן דוחה את השבת אף כאן דוחה את השבת ולפי שחזר וכתב עוד פעם שניה בי"ד יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אותו במועדו למה נאמר הרי כבר נאמר ויעשו וגו' במועדו מת"ל עוד במועדו פעם שנית אלא בא הכתוב ולמד על פסח ראשון שכשם שדוחה את השבת כך דוחה את הטומאה עד שלא יאמר יש לי בדין ומה פרה שאינה דוחה את השבת דוחה את הטומא' פסח ראשון שדוחה את השבת אינו דין שדוחה את הטומא' הרי פסח שני יוכיח שדוחה את השב' ואינו' דוחה את הטומא' ת"ל במועדו תניינא ורש"י ז"ל לאו במועדו קמא הוא דקא מפיק תרוייהו שדוח' שבת וטומאה דמנ"ל הא דילמא לחד מנייהו הוא דאתא ותו לא ועוד הא בברית' דספרי מתרי במועדו הוא דמפיק להו ולא ממועדו קמא אלא כיון דמתרי במועדו נפקא לן דדחי שבת וטומאה פירש תרוייהו במלת במועדו קמא ולא חש להאריך ודוחה את הטומא' דקתני לאו כל טומא' קאמר אלא טומאת מת בלבד כדאיתא בפסחי' בפרק אלו דברי' אבל שאר טומאות לא ואף בטומאת מת נמי לאו בכל טמאי מת קאמ' אלא בשנטמא כל הצבור או רובו בלבד אבל ביחידי' בהדיא כתיב בהו איש איש כי יהיה טמא לנפש וגו' ועשה פסח ליי' בחדש השני משמע דטומאת יחיד דוחה את הפסח וכן שנינו בפרק כיצד צולין נטמא הקהל או רובו יעשה בטומא' שעליהם אמרו במועדו אף בטומאה ובמחצה טהורים ובמחצה טמאי' רב אמר מחצה על מחצה כרוב ופרש"י ז"ל הטהורין עושין לעצמן בטהרה והטמאין עושין לעצמן בטומאה ולא מידחו לפסח שני כיחידי' ורב כהנא אמר מחצה על מחצה אינן כרוב ונדחין הטמאים לשני: