מזרחי · ויקרא · פרק 25 · פסוק 10

וקדשתם בכניסתה מקדשין אותה בב"ד ואומרים מקודשת השנה. ולא בעשור לחדש שבו העברת השופר של יובל דאם כן את שנת החמשים שנה למה לי הא ממילא שמעינן דשנת חמשים שנה קא מקדשי וזהו ששנינו בתורת כהנים וקדשתם את שנת התמשים שנה מת"ל לפי שנאמר בעשור לחדש שיכול אין השנה מתקדשת אלא בעשור לחדש כשהוא אומר וקדשתם את שנת החמשים שנה למדנו שהיא מתקדשת מר"ה א"ר ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה מר"ה ועד יום הכפורים לא היו העבדים משתעבדים לאדוניהם ולא נפטרין לבתיהם אלא אוכלין ושותין ושמחין ועטרותיהם בראשיהן עד שמגיע יום הכפורים תקעו מיד חזרו לבתיהן:

וקראתם דרור לעבדים בין נרצע בין שלא כלו לו שש שנים משנמכר. אמר לעבדים מפני שפירוש דרור חירות כדלקמיה והחירות אינה נופלת אל על העבדים ומפני שהם בכח המאמר קצר הכתוב בהן ואמר בין נרצע בין שלא כלו לו שש שנים משנמכר פירוש בין נרצע שפגע בו יובל קודם לרציעתו בין נרצע שעברו עליו יותר משש שנים עד היובל בין שלא כלו לו שש שנים משמכר עצמו או משמכרוהו בית דין:

יובל היא שנה זו מובדלת משאר שנים בנקיבת שם לה לבדה ומה שמה יובל שמה על שם תקיעת שופר. פירוש מלשון במשוך היובל. והרמב"ן ז"ל טען ואמר ואינו מחוור לי בעבור תהיה לכם כי מה טעם שאמר בשנה תקיעה היא תהיה לכם. ואני תמה כי הרב ז"ל לא אמר שפי' יובל היא תקיעה עד שיטעון עליו זה רק אמר שנקראת השנה שבה ישובו איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו בשם יובל על שם תקיעת שופר לא שפירוש יובל תקיעה:

ושבתם איש אל אחוזתו שהשדות חוזרות לבעליהם. שיוצאות מרשות קוניהן ונכנסות תחת רשות בעליהן הראשונים לא שהבעלים חוזרים לשדות כפי המובן מלשון ושבתם איש אל אחוזתו:

ואיש אל משפחתו תשובו לרבות הנרצע. פירוש הנרצע שפגע בו יובל קודם שם לרציעתו כדתניא בתורת כהנים ומייתי לה בפ"ק דקדושין ואיש אל משפחתו תשובו במה הכתוב מדבר אם במוכר עצמו הרי כבר אמור אם במכרוהו בית דין הרי כבר אמור הא אין הכתוב מדבר אלא בנרצע שתים ושלש שנים לפני היובל שהיובל מוציאו מאי משמע אמר רבה בר שילא אמר קרא איש אי זהו דבר שנוהג באיש ואינו נוהג באשה הוי אומר זו רציעה ופרש"י ז"ל אי במוכר עצמו הרי כבר אמור עד שנת היובל יעבוד עמך אי במכרוהו בית דין הרי כבר אמור ושב אל משפחתו ומוקמי לה בתורת כהנים שאין הכתוב מדבר אלא בשמכרוהו בית דין שתים ושלש שנים לפני היובל שהיובל מוציאו והא דקאמרי אי זהו דבר שנוהג באיש ואינו נוהג באשה זו רציעה ולא אמרו זו מכירת ב"ד דכתיב בה ונמכר בגניבתו ולא בגניבתה משום דמ"מ שם מכירה נוהגת באשה אבל שם רציעה אינו נוהג באשה כדכתבו התוספות ואמר לרבות את הנרצע בלשון רבוי משום דכתיב במוכר עצמו עד שנת היובל יעבוד עמך שהוא המוכר עצמו שפגע בו יובל בתוך שש וכתיב בתריה שבו אל משפחתו ואוקמוה בשמכרוהו ב"ד בגניבתו שתים ושלש שנים לפני היובל ונשאר קרא דאיש אל משפחתו תשובו לרבות אף הנרצע שאף על פי שאמר אהבתי את אדוני ונרצע שנראה מזה שלא יצא לעולם אף על פי כן אם פגע בו יובל קודם שש יובל מוציאו: