מזרחי · במדבר · פרק 10 · פסוק 33

דרך שלשת ימים מהלך ג' ימים הלכו ביום אח' כו'. דאל"כ דרך שלשת ימים מת"ל ובספרי דרך שלשת ימים אין צריך שהרי כבר נאמר אחד עשר יום מחורב אלא מלמד שהילכה שכינה בו ביום שלשים וששה מיל כדי שיכנסו ישראל לארץ:

וארון ברית יי' נוסע לפניהם דרך ג' ימים זה ארון היוצא עמהם למלחמ' ובו שברי לוחות מונחים ומקדים לפניה' כו'. פי' זה הארון שהיה נוסע לפניה' הוא הארון היוצא למלחמה שעש' אותו מרע"ה קודם שהוריד הלחות השניים כשאמ' לו הש"י פסל לך ואח"כ ועשית לך ארון עץ ומשה עשה הארון תחל' שכשיב' להלוחות בידו יהיה הארון מוכן להניחם שם ולא זה הוא הארון שעשה בצלאל שהרי המשכן לא נתעסקו בו עד לאחר יום הכפורים כי ברדתו מן ההר צוה להם על מלאכת המשכן ובצלאל עשה משכן תחלה ואח"כ ארון וכלים וזה לא יצא למלחמה אלא בימי עלי ונענשו עליו ונשבה והראיה על זה שהרי הארון שבו הלוחות האחרונים באמצע המחנות היה נוסע לא לפניהם כדכתיב ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנות וכתיב ויסעו דגל מחנה בני יהודה בראשונה וגו' ואח"כ ונסע דגל מחנה ראובן ואח"כ ונסעו הקהתים נושאי המקדש דהיינו אחר שני דגלים הראשונים ואחר זה כתוב ונסע דגל מחנה בני אפרים ונסע דגל מחנה בני דן ובספרי וארון ברית יי' נוסע לפניהם זה שיצא עמהם במחנה שהיו בו שברי לוחות שנאמר וארון ברית יי' ומשה לא משו מקרב המחנה שפירושו אף על פי שהעפילו לעלות אל ראש ההר למלחמה הארון הזה שהיו בו הלוחות השלמים לא מש מקרב המחנה אלמא אותו ארון שהיה יוצא עמהם למלחמה אינו הארון שבו הלוחות השלמים אלא הארון שבו שברי הלוחות הראשונים ואליבא דרבי מאיר דאמר מאי אין בארון רק מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ספר תורה שמונח בארון שהיה מונח ארכו לרחבו של ארון שארון שעשה מרע"ה היה אמתים וחצי ארכו שהן ט"ו טפחים ואמה וחצי רחבו שהן ט' טפחים והלוחות ארכן ששה טפחים ורחבן ששה טפחים ומונחות כנגד ארכו של ארון כמה לוחות אוכלות בארכו של ארון שנים עשר טפחים נשתיירו לארכו חלל שלשה טפחים צא מהם טפח חציו לכותל זה וחציו לכותל זה נשתיירו שם שני טפחים שבהן ספר תורה מונח וכמה לוחות ברחבו של ארון ששה טפחים נשתיירו שם חלל שלשה טפחים צא מהם טפח חציו לכותל זה וחציו לכותל זה נשתיירו שם שני טפחים שלא יהא ס"ת נכנס ויוצא כשהוא דחוק כו' כדאיתא בבתרא פרק השותפין אבל שברי לוחות דמונחות בארון מקרא יתירא דאשר שברת הוא דמפיק לה דלכך נכתב כאן כדי להסמיכן לושמתם בארון לדרשא ללמד שגם השברי לוחות מונחות באותו ארון שעשה משה דעליה קאי אבל בארון שעשה בצלאל שבו שמו הלוחות השניי' שהביאוהו הכהנים אל דביר הבית אל קדש הקדשים שבו כתוב אין בארון רק שני לוחות האבנים לא היו בו רק הלוחות השניים והתורה שכתב מרע"ה כדברי ר"מ שדורש קרא דאין בארון רק לרבות ס"ת שמונח בארון ולא כדברי רבי יהודה שדורש קרא דאין בארון רק לרבות שברי לוחות שמונחים בארון דלדידיה צ"ל שגם שברי הלוחות באותו ארון שעשה בצלאל היו מונחים יחד עם הלוחות השניות דהא קרא דאין בארון רק עליה קאי וא"ת והלא הלוחות השניים בארון שעשה משה רע"ה היו מונחים ולא בארון שעשה בצלאל כדמשמע מההיא דרשא דפסל לך וא"כ ועשית ארון ומשה עשה הארון תחלה שכשיבא והלוחות בידו היכן יניחם שזהו הארון שעשה משה ולא הארון שעשה בצלאל כדכתב רש" ז"ל בפרשת עקב וקשיא בין לר"מ בין לרבי יהודה ששניה' אמרו שהלוחות השניים בארון שעשה בצלאל היו מונחים ולא פליגי אלא בשברי לוחות דלרבי מאיר בארון שעשה מרע"ה היו מונחים ולרבי יהודה בארון שעשה בצלאל היו מונחים ושמא י"ל דלאחר שנעשה ארונו של בצלאל חזרו והוציאום מארונו של מרע"ה והניחום בארונו של בצלאל נשארו שם שברי הלוחות שהיו מונחים בו לדברי רבי מאיר כדמשמע מאשר שברת ושמתם בארון דמיירי בארונו של מרע"ה ולרבי יהודה הניחום בארונו של בצלאל יחד עם שברי הלוחות שהיו מונחים מתחל' בארונו של בצלאל כדמשמע מאין בארון רק דמיירי בארונו של בצלאל: