כל צפור טהורה תאכלו להתיר משולחת שבמצורע. כדתניא בספרי ומייתי לה בפרק האיש מקדש כל צפור טהורה תאכלו מכלל שנאמר וצוה הכהן ולקח למטהר וגו' יכול כשם ששחוטה אסורה כדכתיב וזה אשר לא תאכלו מהם ותניא לרבות את השחוטה משולחת כך תהא אסורה ת"ל כל צפור טהורה תאכלו ופרש"י כל רבויא הוא אשר רבויא הוא אי כשם שמשולחת מותרת כך שחוט' תהא מותרת ת"ל וזה אשר לא תאכלו מהם ופריך בגמרא ואיפוך אנא וזה אשר לא תאכלו לרבות המשולחת וכל צפור טהורה תאכלו לרבות את השחוטה ומשני לא אמר' תורה שלח לתקלה שתהא למכשול עון שילכדנה אדם ויאכלנה וא"ת אי הכי למה לי רבויא דכל צפור לרבות את המשולחת י"ל אסמכתא בעלמא הוא וכן כתב רש"י שם בהדיא:
קריאה במקור
מזרחי · דברים · פרק 14 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341