קריאה במקור

מזרחי · ויקרא · פרק 20 · פסוק 10

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ועל אי זו אשת איש חייבתי לך אשר ינאף את אשת רעהו פרט לאשת כותי. דבפרק ארבע מיתות תנו רבנן איש פרט לקטן את אשת איש פרט לאשת קטן את אשת רעהו פרט לאשת אחרים והוצרך להאריך פה לומר ועל אי זו אשת איש כו' ולא אמר אשת רעהו פרט לאשת כותי כמו שאמר ואיש פרט לקטן את אשת איש פרט לאשת קטן כדי לתקן בזה ההשנות של אשר ינאף פעמיים שהיה די לומר אשר ינאף את אשת איש את אשת רעהו ופירש ואמר שאשר ינאף את אשת רעהו אינו דבק עם אשת איש עד שיספיק לומר את אשת רעהו להודיע אי זו אשת איש היא רק הוא שב אל ראש הפסוק כאילו אמר שהחיוב אשר חייבתי במאמר ואיש אשר ינאף את אשת איש הוא לאותו אשר ינאף את אשת רעהו פרט לאשת כותי ומה שהוצרך לפרש גבי פרט לאשת קטן וגבי פרט לאשת כותים לומר למדנו שאין קדושיהן קדושין ואלו באיש אשר ינאף פרט לקטן לא פירש כלום הוא מפני שהרב ז"ל פחד פן יפרשו הטעם מפני שאינם מחוייבים במצות ולא חשש הכתוב לגדור נשותיהן בגדר חיוב מיתה כמו שגדר נשי המחוייבי' במצות אבל באיש אשר ינאף פרט לקטן אין שום טעם נופל בו רק משום דלאו בר עונשים הוא אי נמי משום דמהכא נפקא לן בכל התורה כולה שאין קדושין לכותים ולא לקטן הוצרך להודיע מהיכן למדו זה אבל בקטן שנאף לא הוצרך לומר בו למדנו שהקטן אינו בן עונשין מפני שלא מכאן ילמדו זה שהרי בכמה עונשין כתוב בהן איש למעט את הקטן וזהו היותר נכון שכן כתב רש"י ז"ל בפר' ד' מיתות בהדיא פרט לאשת קטן אשמועינן דקטן אין לו קדושין פרט לאשת אחרים כותים אשמועינן דאין קדושין לכותים ומהכא תיפוק לן בכל דוכתא אבל הסמ"ג בסימן ק"ג כתב איש פרט קטן קמיירי בפחות מבן תשעה שהנבעלת לו הקטן אינו צריך שאינו בן עונשין ולא ידעתי מה יאמר באיש כי יכה כל נפש אדם שאמרו איש פרט לקטן וכן בכמה מקומות:
2
כל מיתה האמורה סתם אינה אלא חנק. בפרק ארבע מיתות נחלקו רבי יאשיה ורבי יונתן רבי יאשיה מפיק לה שכל מקום שנאמרה מיתה בתורה סתם אי אתה רשאי למושכה להחמיר עליה אלא להקל עליה ומכיון דגמרא גמיר ליה דמיתות ב"ד ד' הן סקילה שרפה הרג וחנק והחנק קלה מכלן ע"כ אין בך כח להחמיר עליהן כי מנין לך לדונו בחמורה שמא לא נתחייב בה ורבי יונתן מפיק לה מג"ש נאמרה מיתה בידי שמים וימת גם אותו ונאמרה מיתה בידי אדם דהנך מיתות סתם בב"ד של בידי אדם הן מה מיתה האמורה בידי שמים מיתה שאין בה רושם פירוש שאין בה חבורה וסימן אף מיתה האמורה בידי אדם מיתה שאין בה רושם ואי זו זו זו חנק ולא שרפה ואף על פי שגם היא אין בה רושם דמדאמר רחמנא בת כהן שזנתה בשרפה מכלל דבת ישראל לאו בשרפה היא הילכך מות יומת דנואף על כרחך חנק הוא:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341