קריאה במקור

מזרחי · ויקרא · פרק 25 · פסוק 14

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אל תונו זו אונאת ממון. דתמכרו וקנה בממון קמיירי אבל בת"כ אמרו יכול זו אונאת דברים כשהוא אומר ולא תונו איש את עמיתו הרי אונאת דברים אמורה הא מה אני מקיים אל תונו איש את אחיו זו אונאת ממון ולא ידעתי מי הכריח' לזה אחר שהענין מורה עליו שהוא בממון ואם הם חוששים שמא יחשוב חושב שמאמר אל תונו היא אזהרה בפני עצמה ואינה דבקה עם הקודם לה ויהיה פירושו לפי המדרש שדרשו בו וכי תמכרו ממכר יהיה לעמיתך וכן קנה יהיה מיד עמיתך ואחר כך הזהיר אל תונו איש את אחיו בדברים אם כן מנא ליה לומר שאזהרה זו היא באונאת ממון והאחרת באונאת דברים ולא ההיפך ושמא יש לומר דהשתא דאתו תרי קראי ועל כרחך לומר דחד מינייהו באונאת ממון וחד מינייהו באונאת דברים ניחא להו לפרושי קרא דאל תונו דסמוך במקח וממכר בממון וקרא דולא תונו בדברים דכהאי גונא גבי תושב ושכיר אמרו תושב זה קנוי קנין עולם שכיר זה קנוי קנין שנים אף על פי שאמרו בא זה ולמד על זה דמשמע דאי לאו שבא זה ולמד על זה הוה מצינן לפרושי תושב זה קנוי קנין שנים מ"מ השת' דכתיבי תרתי ניחא לן לאוקומי תושב על קנוי קנין עולם ונשאר שכיר בקנוי קנין שנים וכן פירש רש"י ז"ל בפ"ק דקדושין:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341