מזרחי · ויקרא · פרק 11 · פסוק 38

מים על זרע בין מים בין שאר משקין. בת"כ דילפינן מים מים לגזרה שוה מים אמורים למעלה בטומאת כלי חרס ומים אמורים למטה בטומאת שרץ מה מים האמורים למעלה עשה בהן שאר משקין כמים אף מים האמורים למטה נעשה בו שאר משקין כמים ואם תאמר למה לי גזירה שוה תיפוק לי מק"ו ומה כלי חרס הקל עשה בו שאר משקין כמים שרץ החמור לא כל שכן כבר תירצו בת"כ מה לכלי חרס שכן מיטמא מאוירו ת"ל מים מים לג"ש:

בין הם על הזרע בין זרע נופל בתוכן. בת"כ ויש בזה נוסחאות משונות בנוסחת רבינו הלל כתיב אין לי אלא בזמן שנתן מים על גבי זרע זרע על גבי מים מניין ת"ל ונפל מנבלתם עליו טמא ופירוש כלומר כיון דנפל מנבלתם עליו בין כך ובין כך טמא. ורבינו אברהם זוטא מתיוו"ץ טען דלא מסתבר לומר דמשמע מיניה בין כך ובין כך דהא איכא למשמע טפי דווקא כי יותן מים על זרע טמא אבל זרע על מים לא וגורס הוא ת"ל זרע ונפל דזרע ונפל משמע דזרע נפל על המים דזרע נדרש לפניו ולאחריו וכי יותן מים על זרע זרע ונפל ודומה לו וכהאי גוונא דרשו גבי ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת ונתן עליו מים חיים אין לי אלא שהקדים עפר למים הקדים מים לעפר מניין ת"ל מים חיים אל כלי שמים חיים נדרש לפניו ולאחריו ונתן עליו מים חיים מים חיים אל כלי וכיוצא בו בכמה מקומות. ורבינו ישעיה הראשון גורס ת"ל טמא ופירוש כל היכי דהוו מים על זרע בין אם נפלו המים על הזרע בין אם הזרע נפל לתוך המים על זרע הוי וטמא. ונראה לי שגרסתו תלמוד לומר על זרע טמא ופירושו שמלת על זרע יתירא הוא דה"ל למכתב וכי יותן מים עליו דעל כל זרע דלעיל מיניה קאי מאי על זרע למדרש מיניה דכי הוו מים על הזרע בין אם נפלו המים עליו בין אם נפל הוא על מים כיון שהמים הם עליו טמא הוא. ורבינו מיוחס כתב וכי יותן מים על זרע בין שהמים נתנו על הזרע בין שהזרע נתן על המים הוכשרו שהרי נאמר למעלה אשר יבא עליו מים כל מקום. ואם כן צריך לומר שבנוסחא שלו היה כתוב ת"ל אשר יבא עליו מים ואינו מתיישב לי זה מפני שמאמר אשר יבא עליו מים אינו נופל אלא על נפילת המים בזרע לא על נפילת הזרע במים:

ונפל מנבלתם עליו אף משנוגב מן המים. דונפל מנבלתם סתמא כתיב ל"ש קודם הנגוב ל"ש אחר הנגוב: