בנבלתה ולא בעצמות וגדים ולא בקרניים וטלפים ולא בעור. בת"כ ומייתי לה בפרק העור והרוטב דשם נבלה אינו נופל אלא על הבשר ובשפרשו ממקום חבורן קמיירי אבל כשהן מחוברין בבשר הנוגע בהן כנוגע בבשר אי משום יד אי משום שומר שאם הוא עצם שיש בראשו כזית בשר הוי ההוא עצם יד לאותו בשר ואם הוא עצם שיש בתוכו כזית מוח כגון עצם הקולית הוי ההוא עצם שומר לבשר והשומ' והיד שניהן מוציאין את הטומא' והנוגע בהן כנוגע בבשר וכן שנו בת"כ בנבלתה לא בעצמות ולא בגידין כו'. יכול אפילו בשעת חבורן ת"ל יטמא לרבות כשהן מחוברין לבשר שהנוגע בהם כנוגע בבשר אי משום יד אי משום שומר פי' מדהוה ליה למכתב טמא וכתב יטמא לרבות כו':
קריאה במקור
מזרחי · ויקרא · פרק 11 · פסוק 39
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341