מזרחי · ויקרא · פרק 7 · פסוק 30

ידיו תביאנה וגו' שתהא יד הבעלים מלמעלה והחלבים והתזות נתונים בה ויד כהן מלמטה ומניפן. דאמרינן בפרק כל המנחות באות מצה גמר יד יד מבכורים כתיב הכא ידיו תביאנה וכתיב התם ולקח הכהן הטנא מידך מה התם כהן אף כאן כהן ומה כאן בעלים דכתיב המקריב את זבח שלמיו וגו' וכתיב בתריה ידיו תביאנה אף להלן בעלים הא כיצד כהן מניח ידו תחת ידי הבעלים ומניף יכול כל הזבח כלו טעון תנופה תלמוד לומר חלב אין לי אלא חלב מניין לרבות את החזה תלמוד לומר על החזה אין לי אלא חזה וחלב מניין להביא את האליה כשהוא אומר יביא לרבות את האליה ואם תאמר היכי מניח הכהן ידו תחת ידי הבעלים ומניף והא הויא חציצה דהכי נמי אמרינן במנחות אין תנופה בחבורין פירוש בשותפין דהיכי לעביד ליניף חד מנייהו ברישא ואח"כ יניף האחר תנופה אמר רחמנא אחת ולא שתים ואי מנח חד מנייהו ידו תחת יד חבירו א"כ הוי חציצה אלמא בכי האי גוונא הוויא חציצה כבר תרצו התוספות בזה דלא דמי דהכא היינו טעמא דלא הוי חציצה בכה"ג לפי שהוא גזרת הכתוב דבעינן כהן ובעלים אבל גבי שותפים חשיב כה"ג חציצה אם אחד מהם מניח ידו תחת יד חבירו לפי שאינה גזרת הכתוב שיהיו שניהן מניפין אי נמי הכא נמי חציצה הוא בכה"ג והא דקתני מניח ידו תחת יד הבעלים הכי פירושא שאוחז הכהן הכלי מלמטה והבעלים הכלי מלמעה דהכי נמי אשכחן גבי בכורים כל זה כתיב בתוספות פ"ק דקדושין אכל קשה בעיני דאי כפירוש השני למה אין תנופה בחבורין אי משום דהיכי לעביד יניח האחד ידו בשפת הכלי מלמעלה וחבירו בשולי הכלי מלמטה דאין כאן חציצה והיא תנופה אחת ומה שאמרו הא כיצד כהן מניח ידו תחת ידי הבעלים וגם רש"י כתב שתהא יד הבעלים מלמעלה והחלבים והחזות נתונים בהן יד כהן מלמטה ומניפן ולא ההיפך שמא למדו אותו מבכורים דכתיב בהן ולקח הכהן הטנא מידך דמשמע שהטנא היה ביד הבעלים מתחלה ואח"כ בא הכהן והניח בו את ידו להניפו אף כאן יד הבעלים מלמעלה ויד הכהן מלמטה וכיון שאין כאן כלי צריך שיהיו החלבים והחזות ביד הבעלים תחלה ואח"כ בא הכהן ומשים ידו תחת יד הבעלים ומניף:

את החלב על החזה יביאנו כשמביא מבית המטבחים נותן החלב על החזה וכשנותנו ליד המניף נמצא החזה למעלה והחלב למטה ולאחר התנופה נותנו לכהן המקטיר ונמצא החזה למטה וכו'. דתניא בפרק כל המנחות באות מצה כיצד הוא עושה מניח האימורים על פיסת ידו והחזה ושוק עליהן וכל מקום שיש לחם הלחם מלמעלה ואמרו בגמרא מ"ט נותן החלבים למטה והחזה והשוק מלמעלה אי לימא משום דכתיב שוק התרומה וחזה התנופה על אישי החלבים והא כתיב את החלב על החזה יביאנו אמר אביי ההוא דמייתי ליה כהן מבית המטבחים והכתיב וישימו את החלבים על החזות ההוא דיהיב ליה לכהן אחרינא ואזיל ומקטר ליה וקמ"ל דבעינן ג' כהנים משום ברוב עם הדרת מלך פי' תלתא קראי כתיבי תרתי בפרשת שמיני וחד בפרשת צו הא דפ' צו דכתיב ביה את החלב על החזה יביאנו דמשמע שהחלבים הן מלמעלה והחזה מלמטה מוקי לה בכהן המביאו מבית המטבחים והא דפרשת שמיני דכתיב ביה שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף מוקי ליה בכהן המניף שכשהכהן המביאו מבית המטבחים נותן אותו לכהן המניף היו מתהפכין בידו העליונים תחתונים והתחתונים עליונים ונמצאו החלבים מלמטה והחזה והשוק מלמעלה ואידך קרא דפרשת שמיני דכתיב ביה וישימו את החלבים ויקטר מוקי ליה בכהן המקטיר שכשנתן הכהן המניף לכהן המקטיר מידו לידו החזה ושוק והחלבים היו מתהפכים ביד הכהן המקטיר העליוני' למטה והתחתונים למעלה ונמצאו החלבים למעלה והחזות למטה למדנו שג' כהנים צריכים לענין זה ואע"פ שדי באחד משום ברוב עם הדרת מלך:

את החלב על החזה יביאנו את החזה למה מביא להניף אותו הוא מביאו ולא שיהא הוא מן האישים לפי שנאמר את אשי ה' את החלב על החזה יכול שיהא אף החזה לאישים לכך נאמר ואת החזה להניף. פירוש מכיון דכתיב את החלב על החזה יביאנו לא היה צריך לכתוב עוד את החזה לכך פירש דהאי את החזה בתרא אלהניף אותו קאי כאילו אמר שאת החזה שמביא עם החלב אינו מביאו אלא כדי להניף אותו בלבד שלולא זה ה"א דאת אשי ה' דלעיל כולל החלב והחזה הבאים אחריו וא"ת הא בהדיא כתיב אחר זה והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו והיכי תסק אדעתין שיהא אף החזה לאישים י"ל דאי לאו קרא דאת החזה להניף ה"א דקרא דוהקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו בא ללמד שלא תאמר את החלב על החזה כתיב שאף החזה לאישים אבל לא ללמד שאין הבשר נאכל בעוד האימורים למטה מן המזבח השתא דכתיב את החזה להניף שלמדנו מזה שאין החזה מן האישים נשאר קרא דוהיה החזה לאהרן ולבניו ללמד שאין הבשר נאכל בעוד האימורין למטה מן המזבח אבל בתורת כהנים שנו נטמאו כלן ונשתייר אחד מהן מניין שהוא טעון תנופה ת"ל את החזה להניף אותו ואפילו הכי דרשו מקרא דוהיה החזה לאהרן ולבניו שאין אהרן ובניו זכאין בחזה ושוק אלא לאחר הקטר חלבים משום דמגופי' דקרא דוהיה החזה לאהרן ולבניו למדנו שאין החזה מן האישים ומדכתביה בתר והקטיר הכהן את החלב למדנו שאין אהרן ובניו זכאין בחזה ושוק אלא לאחר להקטר חלבים: