מזרחי · ויקרא · פרק 2 · פסוק 8

מאלה מאחד מן המינים הללו. פי' שאין המנחה טעונה הגשה למזבח אלא כשהוא אחד מאלה המינים הנזכרים שהם מנחת הסולת והמחבת והמרחשת ומנחת מאפה שהן חלות ורקיקין שכל אלה מיוחדות שיש מהן לאישים או מן הדומה לאלו כגון מנחת חוטא יצאו שתי הלחם ולחם הפנים שאין מהן לאישים כדתניא בת"כ ומייתי לה בפרק כל המנחות באות מצה ר"ש אומר והבאת את המנחה לרבות שאר מנחות להגשה יכול אף שתי הלחם ולחם הפנים ת"ל מאלה מה ראית לרבות שאר מנחות ולהוציא שתי הלחם ולחם הפנים אחר שריבה הכתוב ומיעט מה אלו מיוחדות שיש מהן לאישים יצאו שתי הלחם ולחם הפנים שאין מהם לאישים ופרש"י מאלה משמע מיעוטא כלומר אין טעון הגשה אלא הדומה לאלה:

והקריבה בעליה אל הכהן והגישה הכהן אל המזבח. לא שהמקריב הוא המגיש כמו כן מוהקריבה והגישה דא"כ מאי והקריבה אל הכהן כהן בהקרבה מאי עבידתיה:

והגישה אל המזבח מגישה לקרן מערבית דרומית של מזבח. כדתניא בת"כ בפרשת צו ובזבחים פרק קדשי הקדשים הקרב אותה בני אהרן לפני ה' אל המזבח לפני ה' יכול במערב ת"ל אל פני המזבח אי אל פני המזבח יכול בדרום ת"ל לפני ה' הא כיצד מגישה לקרן מערבית דרומית כנגד חודה של קרן פי' יכול כיון דכתיב לפני ה' תהא טעונה הגשה במערבו של מזבח שהוא כלפי פתח ההיכל דהיינו לפני ה' ת"ל אל פני המזבח דהיינו בדרומו של מזבח שהכבש שם ומקום פתח הבית הוא פני הבית וכן שנינו בת"כ על ירך המזבח צפונה שהירך בצפון והיכן הן פניו לדרום ותנן נמי בזבחים בפרק קדשי קדשים חטאת העוף היתה עשייתה על קרן דרומית מערבית בכל מקום היתה כשרה אלא זה היה מקומה וג' דברים היתה אותה הקרן משמשת מלמטה וג' מלמעלה מלמטה חטאת העוף וההגשות ושירי הדם כו' ופרש"י ההגשות הן הגשות של מנחות קודם קמיצתן כדכתיב והגישה ובסוטה פרק היה מביא סדר מנחות כיצד אדם מביא מנחה מתוך ביתו כו' עד ומוליכה אצל כהן וכהן מוליכה אצל מזבח ומגישה בקרן דרומית מערבית כנגד חודה של קרן ודיו: