מזרחי · שמות · פרק 25 · פסוק 6

ושמן למאור שמן זית זך להעלות נר תמיד. פירוש מפני ששמן המאור הזה משונה משאר השמנים שצריך להיות של זית וכתית וזך בלי שמרים אי אפשר לומר שאמר להם שמן סתם אם לא כשפירש להם שיהיה שמן זית זך וכתית גם אי אפשר לומר שבמלת למרור רמז להם שיהיה שמן זית וכתית וזך בלא שמרים כמו שפירש הכתוב בפרשת תצוה שהם עדיין לא ידעו בעת הנדבה תנאי שמן המאור לכן על כרחנו לומר שמשה פירש להם שיהיה השמן שיביאו שמן זית זך וכתית וזך בלא שמרים והכתוב קצר וכתב למאור שפירושו שהיה בתנאי המאור האמורים בפרשת תצוה וכן הוא הנכון דאם לא כן מה נשתנה השמן מכל שאר הנדבות שלא פירש בשום אחד מהם לאי זה צורך הם ומה שהוסיף לומר להעלות נר תמיד הוא מפני שמלת למאור כולל המאור הזה והמאור דעלמא לפיכך פי' שמלת למאור הכתוב פה הוא בעבור להעלות נר תמיד שאז יהיה למאור במקום שמן זית זך:

ובשמים לשמן למשחה שנעשה למשוח בו כלי המשכן והמשכן לקדשו והוצרכו לו בשמים כמו שמפורש בכי תשא. פירוש מפני שהבשמים של שמן המשחה אינם סתם בשמים אלא בשמים מיוחדים שהם מר דרור וקנמן בשם וקנה בשם א"א לומר שאמר להם בשמים סתם אם לא כשפי' להם אי זה מין בשמים הם גם א"א לומר שבמלת לשמן המשחה רמז להם שיהיו מר דרור וקנמן בשם וקנה בשם כמו שפירוש הכתוב בכי תשא מפני שהם עדיין לא ידעו בעת הנדבת הבשמים של שמן המשחה מה הם לכן על כרחנו לומר שמשה פי' להם שהבשמים שיביאו יהיו מר דרור וקנמון בשם וקנה בשם והכתוב קצר וכת' לשמן המשחה שפירושו הבשמים המיוחדים לשמן המשחה האמורים בכי תשא מר דרור וקנמן בשם וקנה בשם וזהו הנכון דאל"כ מה נשתנה השמן והבשמים מכל שאר הנדבות שלא פירש בהם לאי זה צורך הם ומה שהוצרך להאריך בפירוש שמן המשחה לומר שנעשה למשוח בם כלי המשכן והמשכן הוא מפני ששמן המשחה סתם כולל השמן שנעשה למשוח בו כלי המשכן כו' ושאר השמנים שסכין בם שמשימין בו בשמי' והוא השמן שנאמר בו ורחצת וסכת לפיכך הוצרך לפרש ששמן המשחה הכתוב פה הוא השמן שנעשה למשוח בו כלי המשכן שאז יהיו הבשמים הכתובים פה הם מר דרור וקנמן בשם וקנה בשם האמורים בפ' תשא לא סתם בשמים:

ולקטרת הסמים שהיו מקטירים בכל בקר וערב כמו שמפורש בואתה תצוה. פי' הסמים המיוחדים לאותו קטורת שמפורש בואתה תצוה שכתוב בו והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר כו' ובהעלות אהרן את הנרות בין הערביים יקטירנה שאותן סמים מפורשים בכי תשא ומה שאמר כמו שמפורש בואתה תצוה כלומר אי זה מין קערת הוא מפני ששם הקטרת נאמר על כל מיני הקטורת ולא אמר כמו שמפורש בכי תשא שנזכרו בו הסמים מה מין סמים הם כמו שכתב בשמן המשחה מפני ששמן המשחה מפורשים בכי תשא שני עניינים יחד מה מין בשמים הם ומה מין משיחה הוא אבל קטרת הסמים שהסמים שבו מפורשים בכי תשא ואי זה קטרת הוא מפורש בואתה תצוה בחר לומר כמו שמפורש בואתה תצוה מפני שמפורש בו אי זה מין קטרת הוא כמו שפירש גבי למאור להעלות נר תמיד כדי להבדילו ממאור דעלמא וגבי שמן המשחה שנעשה למשוח בו כלי המשכן לקדשו להבדילו משאר מיני המשחות אף כאן שהיו מקטירין בכל בקר וערב להבדיל אותן משאר מיני הקטורין ומפני שזה מפורש בואתה תצוה הוצרך לומר כמו שמפורש בואתה תצוה ומה שהוצרך לפרש בכלם ההבדלים שבו יובדלו משאר הנקראים בשמם ולא אמר שהשמן הוא שמן זית זך והבשמים הם מר דרור וקנמן בשם וקנה בשם והסמים הם נטף ושחלת וחלבנה ולא היה צריך לכל אותן ההבדלים הוא מפני שהכתוב שקצר בהם ונשתמש עם מלת למאור במקום שמן זית זך ועם מלת לשמן המשחה במקום מר דרור וקנמן בשם וקנה בשם ועם מלת לקטרת במקום נטף ושחלת וחלבנה וגו' וכיון שנשתמש באלה המלות הוכרח בהכרת לפרש שאלה המלות מורות על ההבדלים שבו יובדל משאר הנקראים בשמם כדי שיתבאר מזה שהמלות האלה מורות על מיני השמן ועל מין הבשמים ועל מין הסמים ולכן קצר הכתוב וכתב אלה המצות במקומם ולפי זה צריך לומר שהם י"ד דברים שהתנדבו לא י"ג כי הסמים לחוד והבשמים לחוד והוא סותר מה שפירשתי למעלה גבי י"ג דברים וצ"ע. לכך נצטרך בהכרח לפרש דה"ק בשמים לשמן המשחה ובשמים לקטרת הסמים ומה שפירש"י ולקטרת הסמים שהיו מקטירין בכל בקר וערב כמו שמפורש בואתה תצוה ה"פ שמפני שהבשמים של קטרת הסמים אינם סתם בשמים אלא בשמים מיוחדים והם הצרי והצפורן ומר וקציעה ושבלת נרד וכרכום וקשט וקנמון האמורים בברייתא דפטום הקטרת א"א לומר שאמר להם סתם בשמים אם לא בשפירש להם אי זה מין בשמים הם גם א"א לומר שבמלת לקטרת הסמים רמז להם אי זה מין בשמים הם מפני שעדיין לא ידעו הבשמים של קטרת הסמים מה מין הם לכן עכ"ל שמשה פי' להם בפרט אי זה בשמים יביאו והכתוב קצר וכתב לקטרת הסמים שפירושו הבשמים המיוחדי' לקטרת הסמים על פי הקבלה ואל יקשה עליך איך כתבה התורה הבאים לקטרת הסמים וסמך על האמורים מפי הקבלה כי כמוהו וזבחת כאשר צויתיך שפירושו כאשר צויתיך על פי הקבלה בתורה שבע"פ ומה שאמר כמו שמפורש בואתה תצוה שב אל מה שאמר ולקטרת הסמים שהיו מקטירין בקר וערב שזהו שכתוב בואתה תצוה ומזה יבדל לקטר' הסמים דהכא משאר הקטורין דעלמא אבל בפרשת כי תשא אינו כתוב כי אם ביאור הסמים ואנחנו אין אנו צריכין אלא ביאור הבשמים לא הסמים ולפי זה הפירוש לא יהיו מניין מיני הנדבות רק שלשה עשר כדלעיל: