מזרחי · במדבר · פרק 9 · פסוק 10

או בדרך רחוקה נקוד עליו לומ' לא שרחוק' ממש אלא שהי' חוץ לאסקופת העזרה כל זמן שחיט'. כדתנן בפ' מי שהי' טמא איזו היא דרך רחוקה מן המודיעית ולחוץ וכמדתה לכל רוח דברי ר"ע ר"א אומ' אפי' מאסקופת העזרה ולחוץ א"ר יוסי לפיכך נקוד על ה"א שברחוקה לומ' לך לא מפני שהיא רחוק' ודאי אלא אפי' מאסקופת העזרה ולחוץ. הרמב"ן ז"ל טעין ואמ' ואני תמה עליו למה תפש לו שטת ר"א ונכון היה לתפוש בשטתו של ר"ע מן המודיעית ולחוץ וכן דעת האמוראים בגמ' דאמר עולא כל שאינו יכול ליכנס בשעת שחיטה והוא פשוטו של מקרא כי העומד בתחלת בין הערבי' במקו' שלא יגיע לעזרה בשעת שחיט' דרך רחוקה היא לו ופטור ויתכן שטע' הנקוד' שהיא דרך רחוק' לו בעשיית הפסח לא רחוקה ממש עכ"ד. ולא ידעתי מקו' התימה מה הוא שאם מפני שהלכה כר"ע מחבירו וכ"ש מר"א דשמותי הוא שאני הכא דר"י דנמוקו עמו קאי כותי' ואם מפני שהאמוראי' בגמ' פסקו כר"ע כבר הוזכרנו פעמי' רבות שהרב ז"ל לא ישגיח רק על המדרש הקרוב לפשוטו של מקר' ומאחר שדברי ר"א הם קרובי' לפשוטו של מקר' יותר מדברי ר"ע מפני שהנקוד' בכ"מ מוציאה הדבר ממשמעותו ועל כרחנו לומ' גם פה שמלת רחוקה אינה כמשמעה תפש שטתו של ר"א והניח שטתו של ר"ע שהרי מזה הטעם עצמו תפש ר"י דעתו של ר"א והניח דעתו של ר"ע ומ"ש הוא ויתכן שטעם הנקודה שהיא דרך רחוקה בעשיית הפסח לא רחוקה ממש אין זה נכון שאילו היה נכון מאי לפיכך דקתני ר"י במתני' דילמא ה"ק לא רחוקה ממש אלא רחוקה לו בעשייית הפסח אלא עכ"ל דרחוקה לו בעשיית הפסח נמי רחוקה קרינן ביה שהריחוק בכ"מ אינו אלא לפי מקומו: