וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶש חַיָה. וְהַוָה בְאָדָם לְרוחַ מְמַלְלָא אכן ביש נוסחאות איתא וְהוָת וז״ל הרמב״ן אונקלוס אמר והות באדם לרוח ממללא נראה שדעתו כדברי האומרי׳ שהם בו נפשות שונות וזאת הנפש המשכלת אשר נפחה השם באפיו היתה בו לנפש מדברת וכן נראה לי. מדעת רבותינו (סנהדרין דף סה) רבא ברא גברא שדריה לקמי׳ דרבי זירא הוה משתעי ליה ולא אשתעי אמר דמן חבריא את תוב לעפרך וכו׳ עיין שם שהאריך בזה.
קריאה במקור
מיני תרגומא על תורה · בראשית · פרק 2 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1836
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001857234/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 476465c69c9765e1ee91fcd4070e01e0bb84ade6052af866097717020d7de759