וכל אשר יגע על פני השדה. גם זה מיירי בטומאת אהל. אלא באופן אחר. שהאדם מאהיל על המת. ומיקרי אהל מגע כדאי׳ בחולין דקכ״ה ב׳:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 19 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בחלל חרב. דרשו חז״ל דחרב הרי הוא כחלל. ואע״ג שדעת הרמב״ן וכמה רבותינו התוס׳ ז״ל ס״ל דחרב אינו מטמא באהל. היינו באהל המשכה. אבל אהל מגע שהאדם מאהיל עליו ודאי מטמא וגם בעיקר הדין אינו מוכרע והדברים עתיקים:
או בעצם אדם. הכי מיבעי לכתוב. או במת אדם או בעצם או בקבר. אלא בא ללמדנו דעצם אינו מטמא באהל אלא באופן שיהא ניכר מצורת העצם שהוא של אדם. והיינו רובע עצמות או אבר שלם. ובזה אהל קיל ממגע אפילו אהל מגע וכש״כ אהל המשכה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2