ולקחו. הב״ד שהי׳ בידם האפר משומר כמש״כ לעיל ט׳:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 19 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לטמא. בשביל הטמא. דהנושא אפר חטאת שלא לצורך טמא. היא מטמא. ואח״כ הוא פוסל את האפר. מש״ה בעי לקיחה בשביל צורך הזאה על הטמא:
ונתן עליו. הנוטל מעט האפר מיד ב״ד. יתן עליו. היינו בשביל הטמא מים חיים אל כלי. כ״כ התוס׳ יומא דמ״ג. והאי ונתן אתרוייהו קאי אמים ואאפר היינו שיתן האפר על הכלי אחר שנתן על אותו כלי מים. כ״כ התוס׳ וריטב״א סוכה דל״ה ב׳. והוא פשט המקרא. והדרשה תדרש ג״כ. והנה כתיב הכנה זו בטומאת אהל. ולא לעיל בנוגע במת ממש. ללמד דאע״ג שקידש את המים לשם טומאה קלה עולה גם לטמא הנוגע במת החמור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2